קורא יקר,

השבוע פגשתי במיקרה את יצחק נבון, מנהל אגף התרבות במשרד החינוך והתרבות. עמו היתה רעייתו הצעירה אופירה, מי שנבחרה בשעתו על-ידי העולם הזה כצברית 1956. בפי נבון היתה מענה לגבי ידיעה במדור תצפית, בה נאמר כי הוא מועמד לתפקיד שר בממשלה הבאה, וכי לאחרונה העתיק את נאמנותו מבן-גוריון לאשכול ולשר החינוך זלמן ארן.

״על החלק הראשון של הידיעה,״ אמר במשיכת-בתף, ״איני מגיב. מדברים הרבה על נושאים כאלה. אבל ביחס לחלק השני אני מודיע במפורש שזה לא נכון. אני יודע שזה לא באופנה עכשיו, אבל אני שמרתי אמונים לזקן.״ אחרי שהייה קלה, הוסיף מי שהיה מזכירו המדיני של דויד בן-גוריון, בצחוק: ״אני מבסיח לך, שאם זה יקרה, אטלפן ואודיע לך.״

מתוך נימת דבריו, אפשר היה להניח כי לא יטלפן. אבל אם יצחק נבון לא יצלצל לשבועון המסויים, יעשו זאת אחרים מצמרת מפא״י או מנגנון הממשלה. ואין לך דבר משונה יותר בעולם-העתונות הישראלי, מן המצב השורר בין העולם הזה לבין מקורות האינפורמציה שלו.

רשמית - מוטל חרם מוחלט על שבועון זה. אפילו דוברים ממשלתיים רשמיים, המקבלים את משכורתם כדי לענות לשאלות של עתונאים, מרשים לעצמם לפעמים לומר לכתבי העולם הזה, כי אינם רוצים להשיב על שאלותיהם. על אחת כמה וכמה פקידים, הפוחדים כי מתן תשובה לשבועון המסויים תסבך אותם עם הממונים עליהם.

לישכת העתונות הממשלתית, שדרכה מועברות המודעות הממשלתיות לעתונות, אף הטילה חרם כלכלי על העולם הזה, במונעה ממנו מודעות ממשלתיות. לפני שבועות מעטים נתן אחד משרי הממשלה את לבו לעובדה זו. אך מכיוון שחלק ניכר ממודעות משרדו מכוונת אל אותן שכבות, המהוות עיקר קוראי העולם הזה, ציווה על פקידו להעביר מודעות אלה גם לשבועון המסויים. הפקיד עשה את המוטל עליו, פנה ללישכת העתונות שתסדיר את ה¬

עניין. אך הלישכה סירבה, למרות רצונו של השר ולמרות העובדה כי אותה מודעה שתודפס בהעולם הזה תיקרא על-ידי יותר מ-120 אלף קוראים - מספר גדול פי כמה ממספר קוראי רוב העתונים היומיים, בהם מתפרסמות המודעות הממשלתיות.

* * *

בכל זאת קיימים קשרים הדוקים בין העולם הזה לבין אישי-ציבור ופקידי ממשלה. חלק מקשרים אלה גלוי, ותוצאותיו ניתנות לקריאה מעל דפינו. חלק - החשוב לא פחות - מתנהל בסתר. אותם פקידים ועסקנים, החוששים פן יזיקו להם קשריהם איתנו, נפגשים או מתקשרים עם חברי מערכת זו בקביעות, מדברים עימם בגילוילב, העולה לעתים קרובות על זה הקיים בינם לבין עתונים מקובלים.

כך יכול העולם הזה לקבל תמונה ברורה ומפורטת לא רק של מעשים או מחדלים מסויימים, אלא של כל הרקע הרחב שעליו נרקמים המאורעות. על כן, אין הסיפור המופיע בהעולם הזה מורכב רק מאינפורמציה מוגבלת ומקוטעת, אלא מהודה סקירה כוללת, בה תופס המאורע האקטואלי את מקומו הנכון.

מי הם אנשי-הקשר שלנו? אני יכול לומר לך רק, כי אחדים מהם שייכים לשכבה העליונה של צמרת המדינה. לדוגמה ארשה לעצמי לספר לך על מיקרה מסויים עם שר המשטרה בכור שלום שיטרית.

באחת הכתבות של העולם הזה, תוארה פגישה של צמרת מפא״י ושריה אצל דויד בן-גוריון. תוך כדי כך, צוטטו בהרחבה דבריו של שר המשטרה באוזני דויד בןגוריון. למחרת פירסום הכתבה מיהר אלינו אחד ממקורביו של שיטרית, שמסר כי השר נדהם מן הדיוק בו נכתבו דבריו, ״כאילו הקלטתם את השיחה.״ הוא היה סקרן מאוד לדעת, מי מן הנוכחים באותה פגישה יכול היה למסור לנו את תוכנה בדיוק כה רב. מכיודן שהשתתפו פחות מתריסר איש, אשר כל אחד מהם דיבר בהזדמנויות רבות נגד העולם הזה, היה קשה לשר המשטרה לנחש.

* * *

יש לסוג זה של יחסים מיגרעת אחת, לפחות מבחינת המישטר עצמו. אילו יכול היה לקיים חרם מוחלט ואטום, ומצליח לנתק אותנו לחלוטין מכל מקורות האינפורמציה, כי או היה מכה אותנו מכת מוזת. כי העולם הזה חי וקיים בזכות האינפורמציה שהוא מסוגל למסור לקוראיו. אבל חרם זה הצליח רק חלקית: ודווקא בכך שהוא דוחק מעל עמודי העולם הזה אותה אינפורמציה ״חיובית״, שדוברי המישטר למיניהם שוקדים על החדרתה לכל עתון במדינה.

כי איזה פקיד או עסקן, היודע כי העולם הזח מוחרם, יסכן את מעמדו כדי למסור לנו אינפורמציה ״חיובית״, שממילא תגיע לעתונים אחרים? אבל יש ויש אנשים, המוכנים להסתכן ולמסור 'לנו אינפורמציה כמוסה, שאינה מגיעה לעתונים אחרים, או המגיעה אליהם ואינה מתפרסמת.

לא במיקרה, נמנים בין מוסרי האינפורמציה הסודית עתונאים העובדים בעתונים אחרים, שאינם משלימים עם גניזת אינפורמציה זו על-ידי עורכיהם, ופונים אלינו שנביא גילוייהם לאור.

בהזדמנויות שונות הסברנו לכמה מראשי המישטר, כי החרם מזיק להם יותר מאשר הוא פוגע בנו. שכן הוא לא חיסל את שני מוקדי-הכוח שלנו: מקורות האינפורמציה, ואמון הקוראים אלינו. הודות לאימון זה נמצאת תפוצת העולם הזה בתהליך של עלייה דינמית, אשר אין לה דוגמה בעתונות הישראלית כולה.

גידול התפוצה הופך את העולם הזה גם לכלי מבוקש לפירסום מיסחרי, וככל שגדלה כמות המודעות גדל גם מיספר העמודים של כל גליון. גידול זה, מצידו, מאפשר הרחבת שטח החדשות בעתון, דבר שגם הוא מוסיף קוראים.

כך שגם נסיון-החרם השני של הממשלה - החרם הכלכלי - אינו מסוגל לפגוע בנו. הודות למעגל ההתרחבות שלו, העולם הזה הינו כיום בעל יכולת-עמידה כלכלית, אשר לא בנקל יוכל המשטר לערער איתה. אי-תלותו הכלכלית של השבועון המסויים - או, ליתר דיוק, תלותו רק בך, הקורא תאפשר לו גם להבא לפרסם את האמת בלי מורא ובלי משוא-פנים, להביע דעות שאינן מקובלות על צמרת המישטר, ולספה לאזרח את כל האינפורמציה הדרושה לו כדי לגבש את דעותיו שלו על הנעשה במדינה.

אי-תלות זו היא גם שתמשיך לתת למקורות-האינפורמציה שלנו את הבטחון שהם עושים שירות ציבורי ממדרגה ראשונה.

שלום כהן

2