ועוד הפעם. ועוד הפעם,
מבוקר עד חצות".
"אם כל הבחורים
יהיו לסדינים,
אז כל הבחורות
תהיינה מזרונים".
טרזן מנפץ על הקיר גם את הבקבוק השני.
"שוכבים, שוכבים, שוכבים
ימים וגם לילות..."
טרזן מפסיק בשירו כדי להריק בקבוק נוסף, ונחצ'ה מנצל את
השקט היחסי כדי לפתוח בשיר משלו.
"הלכה בומזי למטווח,
נשכבה עם איש פלמ"ח..."
"שתוק!" רועם טרזן. "לא רוצים מסווה! לא רוצים מלחמה!
אתה שומע? מישהו ידבר על המלחמה אני אכה אותו!"
טרזן הוא הענק שלנו, גבוה ובעל גוף אתלטי. הוא קנה לו שם בקרבות כנושא-פצועים. לא פעם נשא פצוע על גבו מרחק של קילומטר. הוא עקשן כשתי פרדות, אינו נכנע לעולם בויכוח ומאיים בכל רבע שעה להכות מישהו. אבל איש לא ראה אותו עדין מכה אדם. אני חושד בו מזמן שיש לו לב רך, ושהוא מתבייש בכך. "אתה חייל או לא חייל?" צועק נחצ'ה.
"כלב מי שרוצה להיות חייל!" מכריז טרזן. "מי שרוצה לשחק בחייל שיחליק על גבי ויעצור ליד הסיבוב בלשון. לחיים!"
"חה-חה-חה-חה". פורץ ג'וקר בצחוק. כולנו שיכורים כלוט. "מקצוע מטונף!" צועק טרזן.
"האסון הוא שהמקצוע לא מאורגן", מהרהר סאנשו. "היו צריכים