היו מסוגלים לכתוב עליה ספרים כה בבונים, יבשים ותכליתיים. גם ספרי הפוליטיקה חדלו למשוך אותי. מאז פרוץ המלחמה לא קראתי כל ספר רציני, אלא רק כמה סיפורים היתוליים ורומנים קלים. אבל גם אלה נמאסו עלי.
בכל זאת אני מתגעגע קצת לשקט ולבדידות של ימים עברו.
כמה היה זה יפה, לשבת ליד מנורת"השולחן הקטנה, בחדר מואר למחצה, ולקרוא ספר של חכמה. הרדיו ניגן מנגינה קלאסית שקטה. והיה נדמה לי שאני מבין את העולם.
לא היה לי רגע אחד של בדידות מאז עברתי את שער מחנה האימונים. יתכן כי זהו סוד הטיממום הצבאי. אי-אפשר לחשוב ברצינות על בעיות העולם אלא בבדידות.
נדמה לי שהמקום חיחיד בצבא המאפשר בדידות לפרט הוא הקנטינה הגדודית. היא מלאה המולה ורעש, ואיש אינו שם לב לרעהו.
אני מתחיל לסדר את החדר, מנקה את האבק, מטאטא את הרצפה. לאט-לאט הוא חוזר ולובש צורה אנושית. אני מכין את הכל לקראת הלילה, בשיטתיות תכליתית, כאחד היוצא לפעולת-פשיטה נועזת במיוחד, - שם את כוסות היין במקומן, מכין סיגריות וגפרורים ולוקח מעט עוגות מאמי. אחר-כך אני נכנס למקלחת. המקלחת הצוננת מרעננת אותי. בימי הקרבות אמרו שמקלחת קרה אחת שוויה כארבע שעות שינה.
פתאום אני מוכרח לצחוק בקול רם. מצחיק אותי הרעיון שאני מכין את הכל כדי לשכב עם בחורה, ואינני יודע אפילו עם מי אשכב.
* * *
השעה שמונה. הכל מוכן. אין לי אלא למצוא בחורה.
הכרתי בחורות רבות בימי שרותי. גישתן של הבחורות השתנתה. אולי בגלל המחסור בבחורים בעיר, אולי בגלל הערצתן את