לאומה קטנה נשארו רק שלוש דרכים: או שתשתעבד למעצמה גדולה, או שתנסה להיות לאומה ודולה ע"י מלחמת-טירוף, או שתתלכד עם מדינות בנות-חוריו אחרות לשותפות מרחבית.
יש ומרחב מתלכד כתוצאה ממלחמה - כמו באירופה המזרחית יש והוא מתלכד בדרך של הסכמה הדדית ביו אומות בנות-חורין - כשם שנוצר איחוד מדינות בנלוקם, או כשם שמנסים כיום ליצור איחוד של אירופה המערבית.
* * *
בעולם של התרחבות האידיאלים ושקיעת הלאומנות קמה מדינת-ישראל. זקני הדור, המעצבים את דמותה, עודם חיים ברוחם בתקופה בה היו ליטא ולאטביה מדינות עצמאיות, וצ'כוסלובקיה ופולין מעצמות גדולות. הם משלים את עצמם באמונה כי יש קיום עצמאי למדינת-גיטו, כשהיא מבודדת בתוך מרחב עוין.
זו תפיסת-היסוד של המדינה. ומה תוצאתה?
מה קיומה של מדינת-ישראל?
גיטו, מחנק ו...צנע.
מדינה זו - אי-אפשר שיהיו בה אופקים ליצירה גדולה.
איו למדינה זו אפשרות לקיים רמת-מחיה הוגנת, העמלים הופכים בה לפרולטריון חסר-תוחלת, מסים הכרחיים הורסים כל רצת לעבודה פוריה - חרף קיצבת-המיליונים של יהודי-אמריקה, חרף ה"הלואה" הנדיבה של ממשלת ארצות-הברית.
מדינה של עוני, של דלות, של מרטוט.
לא לשעה. לא ליום. לא כשלב-ביניים, עד לגאות חדשה. מטה, מטה נרד ומצבנו ילך ויורע. זה הוא תהליך שאין מנוס מפניו.
כי מקורו בעצם תפיסת המהות של המדינה, שקבעה את דמותה שעה שהנוער היה "טרוד" בענינים אחרים.