הסתם פלמ"חאי אופייני. לאחר מכן, כמפקד חיל-האוויר, היה זוכה לתואר "ברדקיסט".

באמצע המלחמה ערק גרינג מיחידתו, למד לטוס והצטרף לחילהאוויר שעור חיה בחיתוליו. שם מצא את החיים שאהב: חופש גמור, סכנה עילאית, נצחונות מסחררים, התרועעות עם בני משפחת הקיסר, אורגיות. הטייסים היו מפונקי הצבא והחברה. מאחר שלחמו אז כיחידים, מטוס נגד מטוס, דבק בהם שמץ של זוהר אבירי. גרינג עלה לגדולה בלהק המפורסם ביותר של גרמניה ("קירקס ריכטהופך, על שם מפקדו הראשון האגדי), נפצע בקרב ונחת נחיתת-אונם. בתום המלחמה היה מפקד הלהק, גיבור-מלחמה מפורסם, בעל אות-ההצטיינות הגבוה ביותר של גרמניה ("פור לה מריט").

השלום לא היה נוח לגיבורים. כשחזרו למולדת, ניסו פירחחים שמאליים שונאי-צבא לקרוע את אותות-ההצטיינות ממדיהם. בצבאהשלום הזעיר לא היה הייל-אוויר. גרינג היה מובטל. הוא גם היה נארקומאן - בימי המלחמה, התרגלו טייסים רבים להזריק לעצמם מורפיום להרגעת עצביהם.

יצרן-מטוסים גרמני שכר את גרינג המובטל והממורמר, שלח אותו להדגים להטוטים של אקרובטיקה אווירית כפרסומת למטוסיו. גרינג נע ונד בסקנדינביה, פגש אשה שבדית נשואה בעלת-אמצעים, שהיתה מבוגרת ממנו בחמש שנים. כיאה לילד שאמו נטשה אותו בשלב היניקה, התאהב באשה המבוגרת, הביא לגרושיה, נשא אותה לאשה. הוא חזר לגרמניה, למד זמן-מה כלכלה מדינית, ביזבז את הכסף, היה נכנם ויוצא בבתי המשכון.

גם אחרי ששמע את היטלר נואם והצטרף מיד למפלגתו, נשאר גרינג איש בוהמי. בשעה שאשתו האהובה, שסבלה ממחלת-הנפילה, נטתה למות משחפת, שכר גרינג דירת-רווקים עליזה בברלין, שקע בחובות, נרדף על-ידי כל פקידי ההוצאה-לפועל, עבד כסוכן של מטוסים ומצנחים, נאשם פעמים רבות בנסיון לשחד לקוחות פוטנ-

32