ההיסטוריה למקצוע החביב שלי". בכל זאת נתן מורה זה להיטלר רק ציון של "מספיק".

כשאדולף היה בן 14, מת אביו משטף-דם בריאות. הנער, אשר מרד במרות, נשאר לפתע בלי מרות. הוא ניצל את הדבר כדרכו, הזניח את לימודיו עוד יותר. כשהתקרב לגיל 16, לקה במחלת-ריאות, נטש את בית-הספר לשנה, עבר לגור אצל קרובים בכפר. הפחד מפני מחלתריאות, שהיתה תכופה במשפחתו, המריץ את היטלר לוותר על העישון כל ימי חייו. גם לאחרים לא הניח לעשן בחברתו.

על משקאות חריפים ויתר מסיבה אחרת. ביום האחרון שלו בבית-

הספר שמח כל כך לקראת השחרור מן העול, עד כי השתכר ונשאר שוכב על הארץ מחוץ לעיר. כפי שסיפר לאחר מכן לקציניו, נמצא לפנות בוקר על-ידי חלבנית, שעזרה לו להזור העירה. בו במקום נשבע לעצמו שלעולם לא יחזור על חוויה זו.

משמיד-המיליונים לא עישן, לא שתה אלכוהול ולא אכל בשר.

הוא היה צמחוני קיצוני.

"הרעב ליווה אותי..."

בין הגילים 16 ו-19 של חייו לא עשה אדולף היטלר מאומה. הוא לא עבד, לא למד, חלם על הקאריירה המזהירה שלו כצייר, בבוא היום. הוא חי על חשבון אמו השקטה והחולנית, אותה אהב, ושהיתה חלשתאופי מכדי לכפות עליו משמעת.

בגיל 18 הגיע, סוף סוף, תורו של הצעיר העצלן והמפונק, להגשים את חלום חייו. הוא נסע לווינה, ניגש להירשם באקדמיה לאמנות. לצורך זה היה עליו להגיש כמה ציורים למבחן. התוצאה:

"המועמדים הבאים נכשלו בבחינה: ...אדולף היטלר, יליד בראונאו, תאריך הלידה 20.4.1889, גרמני, קאתולי. האב פקיד ממשלתי. ארבע כיתות גימנסיה. צייר ראשים מעטים. ציורי-המיבחן: בלתימספיקים".

43