היה זה דור שמרד בפיצול הגרמני. כמו הערבים של ימינו׳
חלם דור זה על איחוד כל-לאומי, על שבירת המשטר הפיאודלי, על תהילה צבאית ועל קידמה חברתית - הכל בעת ובעונה אחת. משורר צעיר בשם הופמן פוך-פאלרסלבן כתב ב-1841 שיר מרדני שהכריז מלחמה על הנסיכים והמלכים: "גרמניה, גרמניה נזעל לכל / מעל לכל בעולם / מנהר המאם (גבול צרפת) ועד נהר הממל (גבול ליטה), / מנהר האטש (בצפון איטליה) ועד מיצר הבאלט (בים הבאלטי).""
לא היה זה שיר שוביניסטי. "מעל לכל בעולם" מתכוון לומר: מעל לנאמנות לנסיכים הקטנים, המפצלים את גרמניה. המשורר, שהיגלה וסבל בשל דעותיו הדמוקראטיות, לא חלם ששיר זה יהיה אי-פעם הימנונם הלאומי של קלגסי היטלר.
גרמניה היתה בשלה לאיחוד. הוא יכול היה לבוא מווינה או מברלין. אולם ווינה היתה עסוקה בקיסרות שכללה תערובת של תריסר עמים. ברלין, בירתם של מלכי פרוסיה הצבאיים, שהפכה שוב מיבצר הריאקציה החשוכה ביותר, שימשה מוקד לגעגועי כל הגרמנים הלאומיים, שרצו למגר בכוח את הנסיכים הפלגניים.
האיש שהגשים את החלום היה "קאנצלר הברזל", אציל פרוסי ריאקציוני ואחד מגדולי המדינאים של כל הדורות - אוטו פוןביסמארק. כגרמני אמיתי, היה סנטימנטאלי, ולעתים היסטרי עד כדי דמעות. הוא קבע כי ההיסטוריה נעשית ב"דם וברזל" ולא חלם על איחוד שלא בדרכי מלחמה. יחד עם זה היה אדם מתון, שקול וצלול. בשלוש מלחמות קצרות - נגד דנמארק, אוסטריה וצרפה - השליט את פרוסיה על גרמניה, איחד את המדינה והפכה למעצמה החשובה ביותר באירופה. בשדה-הקרב, במלחמתו בשנת 1871, נגד נאפוליאון השלישי, יסד את "הרייך השני" - איחוד כל גרמניה, מלבד אוסטריה. בטכס חגיגי הוכתר המלך הפרוסי כקיסר גרמניה, באולם של ארמון מלכי-צרפת בוורסאי. המקום נבחר בכוונה, כדי לסמל את העובדה כי הרייך נוסד במלחמה, על אדמת האוייב.