בחקירה הודה כי הגסטאפו דרש ממנו לביים את העדות הכוזבת, תחת איום ברציחתו. ההודאה לא הצילה אותו: זמן קצר לאחר מכן אמנם נרצח בידי הגסטאפו.
הצבא צהל. בתמימותם חשבו הקצינים כי עתה יטוהר פוךפריטש, ויחזור לכל תפקידיו. אך כמו ישראלים רבים למחרת טיהורו שיל פנחס לבון, נוכחו הגנרלים לדעת כי הטיהור אינו מועיל במשטרים מסויימים. כי בינתיים ערך היטלר ריאורגניזציח כללית בצבא. 16 גנרלים בכירים סולקו מתפקידיהם, 44 אחרים הועברו לתפקידים אחרים. פון-פריטש פוטר.
הצבא שתק. פון-פריטש והרמטכ"ל שלו, גנרל לודוויג בק, החליפו דעות על האפשרות לחולל הפיכה צבאית, אך לא הגיעו לכלל סיכום חיובי. פון-פריטש טוהר לאחר מכן רשמית על-ידי בית-דין-כבוד צבאי, הצטרף במלחמת-העולם ליחידתו, נהרג בקרב בפולין. לפי כל הסימנים, הלך לקראת המוות ברצון.
כמפקד ראשי של הצבא נתמנה אדם, שלא היה פחות אנטי-נאצי מאשר פון-פריטש. ואלטר פון-בראוכיץ השתתף מן הרגע הראשון בתוכניות לסילוק היטלר. יחד עם שאר הקושרים האצילים. חיכה להזדמנות.
סיפוח אוסטריה באביב 1938, שהנחיל להיטלר נצחון גדול נוסף ללא שפיכת דמים, דחה את ההכרעה. מבחינה צבאית, לא היה זה מיבצע מוצלח. הוא הוכיח עד כמה לא היה עדיין הצבא הגרמני מוכן לפעולה רצינית. טורי-שריון שלמים נעצרו בכבישים בפקקים אדירים. טאנקים נתקעו לעשרותיהם בדרכים. אך עמי גרמניה ואוסטריה צהלו.
הרגע החמור בא בסתיו של אותה שנה. הפעם נתקל היטלר באוייב של ממש. עוד בראשית המשבר הצ׳כי הודיע היטלר לאלופיו כי מנד וגמור עמו לצאת למלחמה, לכבוש את כל צ׳כוסלובקיה. הגנרלים היו בטוחים כי בריטניה וצרפת תצאנה למלחמה בצד הצ׳כים. לפי מיטב שיקולם, היתה גרמניה מוכרחה להפסיד במהרה במלחמה כזאת.