תעשיין ומוציא-לאור, אירגון חינוכי ותרבותי, משרד לשידוכים גזעיים ובית-חרושת למוות.
בעוד שאנשי הס.ס. באושוויץ חיסלו את יהודי אירופה, ואדולף אייכמן ניהל את המשא-והמתן שלו עם קאסטגר ובראנד, עסקו קציני ס.ס. אחרים בשליחויות דיפלומאטיות בחוץ-לארץ, ברכישת מניות במפעלים צרפתיים והונגריים, בהפצת עתונים ובחינוך הדור. כולם היו נאצים מושבעים - אך זה היה כמעט המכנה המשותף היחיד שלהם. כך יכול לקרות ששני בני הזוג בראנד שרים בספרם שירי תהילה למפקד שרות-הבטחון של הס.ס. בהונגריה, אחד פון-קלאגה, המתואר על-ידם כג׳נטלמן מושלם, הומאני ושוחר-צדק *.
בסוף המלחמה, מגה הם.ם. למעלה ממיליון חברים. הוא היה מורכב משלושה אירגוני-משנה:
• הס.ס. הכללי, שהכיל את הגסטאפו, שרות-הבטחון ומאות הפעילויות המגוונות האחרות של ה0.ס. בכל השטחים. אייכמן, ראש המחלקה היהודית של הגסטאפו, נמנה עם גוף זה.
• עוצבות-גולגלות-המתים, שניהלו את מחנות-הריכוז ואת מחנות-המוות.
• הס.ס. הקרבי ("וואפן-ס.ס." - היינו ס.ס.-הנשק), שעוצבותיו לחמו בחזית ככל עוצבות הצבא.
האנדרלמוסיה האירגונית הפנטסטית של הרייך השלישי כולו התבטאה גם במיבנה זה. חלוקת הסמכויות בין המחלקות השונות לא היתה ברורה במציאות. כך היה אלוף-המשנה קורט בכר, אשר למענו
* פון קלאגה זה נהרג בידי קצינים הונגריים, שעבדו בשיתוףפעולה עם אגף-המודיעין הגרמני של קאנארים - אחד הקרבנות הרבים של מלחמת-האחים בין הצבא והס.ס.