פרק 10: הנארקומניה הלאומית

"בשביל היטלר נצעד
דרך ליל היסורים -

כך נרים בידינו
את נס הנעורים."

(המנון הנוער ההיטלראי)

היטלר והיטלר התאבדו. הממשלה האחרונה של הרייך השלישי, בראשות האדמיראל דניץ, נאסרה. גרינג נפל בשבי. כמעט כל שטח הרייך נכבש בידי צבאות הפולשים ממזרח וממערב. המלחמה התיזה את טיפות-הדם האחרונות שלה.

אולם בלב המנצחים כירסמו עדיין, בשלהי אביב 1945, שתי דאגות חמורות. האחת נקראה "ור-וולף". השניה: "מיבצר ההרים".

ה"ור-וולף" הוא יצור דמיוני - אדם ההופך מדי פעם זאב טורף, אוכל בשר אדם, שותה דם אנושי וחוזר לצורתו האנושית. אגדה זו יש לה שרשים עמוקים בדמיון הגרמני. בימי מלחמת-שלושים-השנה קראו לעצמם בשם זה חבורות של איכרים, שהחליטו להתגונן בכח נגד כל הצבאות הלוחמים, שחמסו את הארץ.

עתה, בראשית 1945, קיבל השם ור-וולף משמעות חדשה. המשטר הנאצי הגוסס החליט להקים מהתרת, שתילחם בפולשים ותוליד מתוכה את הרייך הרביעי. פה ושם גם נעשו הכנות לארגן את חברי הנוער ההיטלראי - ארגון נוער שכל נער גרמני נאלץ למעשה להשתייך אליו.

המנצחים לא זילזלו באיום. הם אמרו לעצמם: במשך 12 שנה רבצה על גרמניה מכונת-התעמולה האדירה של הנאצים. בני ה-16 של 1945 היו בני 4 בשנת 1933, כאשר היטלר עלה לשלטון. מעולם לא

224