ביותר, ויחד עם זה החיילים הממושמעים והמאומנים ביותר, המצייתים באופן עיוור."
מובן מאליו שתנועה כזאת רשאית לשקר. אולם גם כאן הוסיף הסמרטוטר הפיקח אזהרה אופיינית: היזהרו מן השקר הקטן. השקר הקטן אינו זוכה לאמונה, והוא יכול להתגלות במהרה. השקר זוכה לאימון רב יותר ככל שהוא גדול יותר. כי השקר הגדול משכנע. האדם הפשוט אינו יכול לתאר לעצמו שקר גדול באמת. בעומדו מול השקר הגדול, הוא אומר לעצמו: זה צריך להיות אמת. כך יכולה התעמולה להפוך גן-עדן לגיהינום, וגיהינום לגן-עדן.
עיקרה של תורה תעמולתית כזאת היא הזילזול התהומי באדם.
אין זה מפליא - כי אותו זילזול מונח ביסוד התורה הנאצית כולה, התורה הקובעת כי רק הגזע חשוב, וכי הפרט אינו אלא חומר ביולוגי חסר-ערך.
בכל נאום של היטלר הופעלו חוקים אלה, שהפכו טבע שני של היטלר והינחו את כל תעמולתו. הנה, למשל, קטע אופייני של אחד מנאומיו הראשונים, בו תיאר את השתלטות היהודים על עמי אירופה:
"...ואז עשתה היהדות מעשה המעיד על גאוניות פוליטית. עם קאפיטליסטי זה, שהביא לעולם את הניצול המחפיר ביותר, מצא דרך לקבל לידיו את הנהגת מעמד הפועלים. היהודי ייסד את התנועה הסוציאל-דמוקראטית והקומוניסטית. בערמומיות בלתי-רגילה, ריכז את ההנהגה בידיו, צעד אחרי צעד. זה נעשה בשתי שיטות. האחת הופעלה מימין, והשניה משמאלה. היו ליהודים סוכנים בשני המחנות.
"בצד הימני, ניסה היהודי להחריף את כל העוולות הקיימים, להדגיש ככל האפשר את התכונות שעוררו סלידה בקרב האדם הפשוט.