לעולם לא סטה מאמונתו שישראל צריכה להיות מדינה יהודית הומוגנית, שעליה להיות בת בריתו של המערב, שהשלום עם הערבים אינו בגדר האפשר. אחרי מלחמת סיני של 1956, אותה הוא יזם, הוא נסוג שוב כאשר עמד בפני אולטימטום אמריקאי נוסף, ושוב ציווה על צה״ל לצאת מסיני. כאשר נשמעה הדרישה שישראל תוסיף להחזיק לפחות ברצועת עזה, הוא השיב שיהיה זה טרוף לספח שטח המכיל 300 אלף תושבים ופליטים ערביים. תוספת כזאת לאוכלוסיית ישראל היתה משנה, לדעתו, את המצב הדמוגרפי בישראל ומסכנת את צביונה היהודי.
אותה אמונה כיוונה את צעדי בן־גוריון במשבר של 1967. עתה שוב לא היה בתפקיד. הוא עבר את גיל ה־80, ורבים חשבוהו לדמות יוצאת דופן. הוא התנגד להתקפה הישראלית, מפני שסבר שאין לשלוח את צה״ל לקרב ללא עזרת מעצמה גדולה אחת לפחות. למחרת המלחמה הרים את קולו כדי להשמיע דרישה בן־גוריונית טיפוסית: להחריב את החומה היפה, המקסימה, של העיר העתיקה בירושלים. היא היתה לצנינים בעיניו, מפני שאינה שייכת לתקופה הישראלית, אלא מזכירה את התקופה התורכית בדברי ימי ארץ־ישראל. למרבה המזל לא עוררה דרישה זו התלהבות רבה, מאחר שראו בה תחבולה למשוך תשומת־לב אל עצמו אחרי הנצחון, אשר היה קשור בשמותיהם של אשכול, דיין ורבין.
אחרי אינטרמצו זה, חייב היה בן־גוריון להתמודד עם הבעייה המרכזית שנתעוררה בעקבות הנצחון. הוא נקרע בין שאיפתו הטבעית להתפשטות נוספת, הכרוכה במגמה הנחלנית של הציונות, לבין אמונתו, החזקה לא פחות, שעל ישראל להוסיף ולהיות מדינה יהודית הומוגנית. במה מחסידיו המקורבים ביותר, כמו המשורר נתן אלתרמן, פתחו במערכה למען סיפוח כל השטחים הכבושים כדי ״לשחרר״ את ״ארץ ישראל השלמה.״ בן־גוריון לא הצטרף אליהם, אך גם לא הביע התנגדות פומבית למעשיהם. תחת זאת הוא התרכז מאז מלחמת ששת הימים בשני נושאים: הגדלת הריבוי הטבעי היהודי וטיפוח העליה היהודית. בנגנו על נימה כפולה זו יום־יום, בהאשימו את יורשו השנוא, אשכול, ברשלנות פושעת, הוא תבע את הקמתו של מוסד יהודי חדש לעידוד הילודה. המדינה אינה יכולה לעשות זאת, לדעתו, מפני שאינה יכולה להפלות רשמית בין יהודים לערבים. רק מוסד יהודי טהור יכול לעודד את הילודה היהודית, בלי לעודד גם ילודה ערבית. מן הצד האחר רוצה הוא שהממשלה דווקא תטפל בעלייה. הוא סבור כי ההסתדרות הציונית, המטפלת בה כעת, היא בלתי יעילה, צבועה ומיותרת.
שני המיבצעים האלה מבוססים על אשליות. בשלב הנוכחי של החברה