אומה אחת; (ב) ישראל היא מדינה יהודית, שהוקמה על־ידי היהודים למען היהודים בעולם כולו; (ג) הפזורה היהודית היא מצב זמני, ובמוקדם או במאוחר יצטרכו כל היהודים לעלות לישראל, כתוצאה מן הרדיפות האנטישמיות הבלתי־נמנעות, אם לא כתוצאה מגורמים אחרים; (ד) קיבוץ הגלויות הוא סיבת־קיומה וזכות־קיומה של ישראל, המטרה הראשונית אשר כל שאר המטרות חייבות להשתעבד לה.
השקפה זו נלמדת בבתי־הספר בישראל, מבוטאת בנאומים הפוליטיים, נכתבת בעתונות. היא תוכנו ותמציתו של המישטר הקיים.
אך אין דבר הרחוק יותר מאמונתם של הישראלים הצעירים. השקפתם שוגה לגמרי: לאומיות ישראלית פשוטה, לעתים מתונה, לעתים קיצונית, אך לאומיות הדומה לכל לאומיות אחרת, הקשורה בגורלה של מדינת־ ישראל, שטחה, לשונה, תרבותה וצבאה.
שתי מערכות רעיוניות אלה יכולות לדור בכפיפה אחת רק מפני שהפער ביניהן אינו מתגלה אלא לעתים רחוקות. אך הפער הוא אמיתי, ויש לו השפעה עמוקה על הניהול היום־יומי של ענייני המדינה.
★ ★ ★
ניקח, לדוגמה, את בעיית הדת.
אין בעולם עמים רבים שהם כה לא־דתיים, ואף אנטי־דתיים, כמו רובם הגדול של הישראלים. אך בארצות מעטות יש לדת המאורגנת אחיזת־חנק בחיים כמו בישראל.
היהודים האמריקאיים הם המגינים הקנאים ביותר על עקרון הפרדת הדת מן המדינה, אולם רעיון זה הוא בחזקת כפירה בישראל. יש לכך סיבה יסודית: מגילת העצמאות מיום ה־14 במאי 1948 מכריזה על ישראל כעל מדינה יהודית, ורעיון זה מעוגן במיבנה התחיקתי של ישראל. חוק־השבות מעניק לכל יהודי את הזכות האוטומטית לעלות לישראל ולהתנחל בה. חוק־האזרחות כופה את האזרחות הישראלית על כל יהודי ברגע שהוא מגיע לארץ כעולה, אלא אם כן הוא נוקט ביוזמתו פעולת־נוהל מסויימת לצורך ויתור על זכותו זו. אם הוא נשוי, במקרה, לאשה נוצריה, אין זכות זו מוענקת לרעייתו; היא חייבת לרכוש את האזרחות בתהליך סדיר של התאזרחות.
אבל, מה זה יהודי 1 מי הוא יהודי 1 על כך אין הגדרה משפטית ברורה וחד־משמעית. ואכן, לא תיתכן שום הגדרה, זולת ההגדרה הדתית. כי