לשם הפלת המישטר הקיים ביישוב. כפי שנוסח בחוברת זו, לא היה הרעיון הכנעני מסוגל ללכד יותר מעשרים איש, ולהביא לייסוד כת־חסידים חדשה, מתבדלת ומסתגרת, לפי מיטב המסורת של הכתות היהודיות. בהשתמשי באימרה אשר, כמדומני, רטוש עצמו המציאה, אמרתי: ״חמור הפוך אינו הופך לסוס. זה פשוט חמור השוכב על הגב והמנופף ברגליו באוויר. 'הוועד לגיבוש׳ הופך את הדת על הראש, תחת להשתחרר ממנה.״
על כל פנים, היתה זאת יצירה מחשבתית אמיתית — יצירה מיוחדת במינה. היתה זו תערובת של קטעי מחשבה חדשה, עקבית ונועזת, וקטעים שיכלו להיות מועתקים מילולית מעמודי ״דר שטירמר״. אך בעוד שדברי השלילה שלה היו טוטאליים, בלתי־מתפשרים וברורים כשמש, היו דברי׳ החיוב שלה מעורפלים ומיסטיים. חושבני כי כדאי לצטט בהרחבה מן החוברת למען הקורא של היום.
ה״אני מאמין״ של רטוש נוסח בעמוד 4, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. הדברים היו אמיצים מאוד — אם לוקחים בחשבון כי נכתבו בידי אדם שלא נולד בארץ, וכי המאזינים של אותו משא (אם אמנם נקראו הדברים אי־פעם בקול) היו אף הם, ללא יוצא־מן־הכלל, ילידי חו״ל. כל ההדגשות מופיעות במקור.
״אין עברי כי אם עברי, בן ארץ עבר, ארץ העברים — להוציא את כל זולתו.
״וכל שאיננו בן הארץ הזאת, ארץ העברים, איננו יכול להיות עברי, ואיננו עברי, ולא היה עברי מעודו.
״וכל הבא מן הפזורה היהודית, לארצותיה ולדורותיה, מתחילתה ועד סוף כל הימים, הוא יהודי, ולא עברי, ואיננו יכול להיות כי אם יהודי בלבד — טוב או רע, גאה או שפל, אבל יהודי.
״והיהודי והעברי לא יוכלו להיות זהים עד עולם. מי שהוא עברי איננו יכול להיות יהודי, ומי שהוא יהודי איננו יכול להיות עברי.
״... כי בן מולדת אין מולדתו פזורה, ואין הוא יכול לראות מולדתו בפזורה מעולם ועד עולם. ובן פזורה אין בו רגש המולדת, ואין מקום בלבו לרגש הטבעי הזה.״
רטוש לא הסביר מעולם כיצד זה קורה שבנו של יהודי הנהו עבדי מטבע לידתו בארץ. לא נותר אלא להניח, כי זוהי השפעה מיסטית של האדמה, של גוף המולדת. אין לשכוח כי הדברים נכתבו בידי משורר, לא בידי מדינאי או מדען.