איך מגיע כסף זה לישראל ? חלק גדול מועבר באמצעות הסוכנות היהודית — אנאכרוניזם ששרד מימי המדינה־בדרך, כאשר פעלה בממשלה הציונית. כיום אין הסוכנות אלא מכשיר לחלוקת כספים בין המפלגות הציוניות. בניגוד לממשלת־ישראל ולכנסת, הכפופות לביקורת קפדנית של מבקר־המדינה, אין ביקורת של ממש על הסוכנות היהודית, שמוסדותיה לא נבחרו בדרך דמוקראטית סדירה. זוהי פדראציה של הנהלות המפלגות, פשוטו כמשמעו, מכשיר לחלוקת השלל.
כמה מיליונים מחולקים במישרין למפלגות הציוניות, כביכול כפיצוי בעד הסכמתן לוותר על עריכת מגביות נפרדות בארצות־הברית. אולם זה רק הלק קטן מחלוקת־השלל העיקרית. הסוכנות היהודית מממנת את אירגוני־הנוער של המפלגות, את פעולותיהן ההסברתיות, את מכשירי־ התעמולה שלהן, ומוסדות רבים אחרים של המפלגות הציוניות. בכך היא תורמת תרומה מכרעת לכלכלת המנגנון העצום שכל מפלגה ציונית מקיימת בארץ ובפזורה.
אולם גם זה אינו העיקר. על פי הסכם שנכרת בין מדינת־ישראל וההסתדרות הציונית, ויתרה המדינה לטובת ההסתדרות על תפקידה באירגון העליה, בהקמת היישובים החקלאיים וקיום היישובים הוותיקים (ועד לפני זמן קצר גם בקליטת העולים.) פעולות נרחבות אלה נעשות בישראל, גם כיום, על־ידי הסוכנות היהודית.
כך יכולות המפלגות, השולטות בהסתדרות הציונית, לטפל בסכומי־ ענק, מחוץ למיסגרת ההליכים הדמוקראטיים הרגילים ומחוץ לביקורת הממלכתית. אין פלא, איפוא, שבעיני המפלגות האלה הציונות היא קדושה ומקודשת. המימסד לא יכול היה להתקיים בלעדיה. הרעיון של ישראל לא־ציונית היא, לגביהן, כפירה בעיקר, חטא לא־יכופר.
★ ★ ★
היחסים בין המפלגות וממשלת־ישראל אינם שונים בהרבה, אף כי כפופים הם לביקורת קפדנית יותר.
הכלכלה הישראלית, למשל, אינה דומה לשום כלכלה אחרת. לדעתי אין המישטר הכלכלי הקיים בישראל קאפיטליסטי או סוציאליסטי, אלא יצירה מקורית ומיוחדת במינה.
אין בה תיכנון כולל, כמו בכלכלה סוציאליסטית מתוכננת, ואין בה יוזמה פרטית, כמו בכלכלה קאפיטליסטית מתקדמת. תחת זאת יש בידי