פרק 12
מלחמת ישראל—ערב אינה מלחמה כרגיל בין מדינות.
במלחמה רגילה מתנגשות מדינות בגלל טרוניה מסויימת, כברת־ארץ או יתרונות כלכליים. אחרי המלחמה נעשה הסדר שלום, הקובע גבולות חדשים או המחלק זכויות מסויימות, לעתים תוך הסכם, לעתים על־פי תכתיב המנצח.
מלחמתנו שלנו שונה. זוהי מלחמה בין שתי תנועות לאומיות גדולות, הנמשכת זה הדור השלישי. אי־אפשר לסיים אותה על־ידי הסדר שלום מן הסוג הקלאסי, כשנציגי שני הצדדיים מתכנסים לוועידה סביב שולחן ירוק, כל צד מכריז על דרישותיו, עד שמושגת פשרה ההופכת חלק מחוזה שלום חגיגי.
בעיות ממשיות רבות מהוות סלעי מחלוקת בין ישראל והערבים, אך אף אחת מהן אינה מהווה את הסיבה האמיתית של המלחמה. אמנם יש למצוא פתרונות לבעיות האלה, כפי שננסה לעשות; אך יש להבין ששום פתרון לא יהיה מעשי עד אשר תסולקנה הסיבות האמיתיות של המלחמה.
בפשטות: על ישראל להכיר בעובדה שהיא שייכת למרחב ושהיא חייבת להתייחם בחיוב אל השאיפות הלאומיות של הערבים. העולם הערבי חייב להכיר בעובדה שישראל קיימת כחלק חוקי של המרחב לצמיתות.
הכרה הדדית זו היא נקודת המוקד של הבעייה. בלעדיה כל הדיבורים על הסדר שלום מרחבי הם דברי הבל. בלעדיה, כל ההתערבויות הזרות והנסיונות לתווך, יהיו מניעיהם טובים או רעים כפי שיהיו׳ לא יועילו. מתווכים, מקשרים, סרסורים לדבר שלום, עשויים להיות חשובים כנושאי מכתבים בשלבים מסויימים, אך אין הם תחליף לעימות ישיר בין ישראל והערבים.
★ ★ ★
איזה ערבים ?
לעתים קרובות שוכחים לשאול שאלה זו. התשובה עליה היא, לדעתי,