ביום נדמה, כי אין שיעור לעומק המרירות והשנאה המציפות את המרחב. אולם זו תופעה חדשה יחסית, תוצאה של התנגשות שני העמים בדורות האחרונים. שום דבר הדומה לאנטישמיות האירופית, פרי הנצרות, לא היה קיים אי־פעם בעולם הערבי לפני המאורעות שיצרו את מעגל הקסמים.
ראינו בימינו גרמנים וצרפתים משתפים פעולה ביניהם, אם כי אינם אוהבים זה את זה, אחרי מלחמה שנמשכה מאות בשנים ואשר פריה המד שקוע עמוק בתרבותן של גרמניה וצרפת כאחת. כיום אנו עדים להתחלותיה של ברית אמריקאית־סובייטית שאי־אפשר היה לחלום עליה לפני תריסר שנים בלבד.
לפיכך אין אנו עוסקים כאן בתופעות מיסטיות, אלא בעניינים שאפשר לשנותם בהחלטות מדיניות, ברעיונות חדשים, מנהיגים חדשים וכוחות פוליטיים חדשים — בקיצור, על־ידי דור חדש ברחבי המרחב, המואס באנדרלמוסיה שיצרו אבותיו ובשקרים המוסכמים של התעמולה.
ישראל היא החייבת לעשות את הצעד הראשון. בשלושת הדורות האחרונים, מאז הופעת הנחלנים הציוניים הראשונים בארץ־ישראל, היתה היוזמה נתונה בידי הצד שלגו, בעוד שהערבים הגיבו על מעשינו. עלינו מוטל איפוא גם לשנות, במעשים יזומים, את אווירת השנאה והחשד במרחב.
יכולים אנחנו להתחיל בכך, שנעזור לערביי פלסטין להקים את מדינתם, ועל־ידי יישוב הפליטים. יכולים אנחנו לשנות לחלוטין את דיוקננו במרחב על־ידי שנתמוך בשאיפות לאומיות ערביות ברוח ובמעשים, באמצעות מאות מחוות קטנות, שכל אחת מהן תהיה בלתי חשובה לעצמה אך בהצטברותן יביאו בהדרגה שינוי באווירה. על־ידי שילוב אמיתי של ערביי ישראל ב־ מיסגרת מדינתנו, והפיכתה לחברה פלוראליסטית, יכולים אנחנו להראות לעולם הערבי תדמית חדשה — תדמיתו של הערבי הישראלי המייצג את ישראל בכל שטחי החיים, החל בעצרת או״ם ועד למגרשי הספורט של הכדורגל הבין־לאומי, שכם אל שכם עם הישראלי העברי.
שום דבר לא ישתנה בן לילה. כל מעשה ממעשינו יהיה חשוד בראשית הדרך. כל אחד מהם יגונה כתחבולה ציונית חדשה. אך אט אט, בפעולה מתואמת, יופג החשד וייעלם, ויושג האמון, וכך תיווצר מיסגרת נפשית הדשה כלפי הערבים.
★ ★ ★
אולם יש חשיבות לזמן.
כיום שוררת הפסקת אש מפוקפקת לאורך החזיתות הקפואות של המל¬