אני מאמין כי היום אנחנו נמצאים ברגע הנכון. ״חוק לשון הרע״ מכריח אותנו ללכת לכנסת. אבל ״חוק לשון הרע״ גם מהווה סימפטום למצב המאפשר לנו ללכת לכנסת. התמוטטות המישטר, שבירת המסגרות, שקיעת המפלגות, התקוממות הציבור נגד כוחות החושך זהו הרגע הגדול.

התקוממות הציבור, התקוממות האדם הישראלי - זהו הגורם המכריע. במשך שבע-עשרה שנים ירקו לאזרח בפנים, והוא אמר שזה גשם. במשך שבע-עשרה שנים התעללו בו, רימו אותו, ניצלו אותו - והוא שתק.

היום קמים האנשים ההגונים ואומרים: מספיק ודי! הקץ לסבלנות! הקץ לכניעה! אנחנו נשיב מלחמה שערה!

זוהי המשמעות של הרגע הזה. זה הרגע שחיכינו לו. זה הרגע שיוליד את הכוח החדש.

״אני הייתי שם!"

כוח פוליטי חדש אינו נולד בכל יום. זהו תמיד מאורע גדול בחייה של מדינה.

במשך דור שלם לא קם כוח פוליטי חדש בארץ זו. היו מפלגות שהתפלגו. היו מפלגות •שהתאחדו. היו מפלגות ששינו את שמן. היו מפלגות שעברו גילגולים שונים - מן הרביזיוניזם לחרות, מן הפרוגרסיבים לליברלים ובחזרה, מאחדות העבודה למפ״ם ובחזרה, ועכשיו למפא״י - וגם משם עוד תגיע בחזרה.

קמו מרכזים רעיוניים חשובים, רבי-משמעות. קמו במות ציבוריות שונות, גם הן חשובות.

אבל כוח פוליטי הדש, כוח ההולך לבהירות, כוח היוצא למסע הגדול לכיבוש השלטון הפוליטי במדינה - כוח כזה לא קם בארץ מאז שנות העשרים.

כוח כזה קם הערב, וכל אחד מן הנוכחים כאן יספר אי-פעם לילדיו: אני הייתי שם.

לא תהייה שלווה בכנסת!

כוח חדש זה לא יהיה עוד מפלגה במדינה, ונציגיה שייבחרו לא יהיו עוד סיעה בכנסת.

שונים אנהגו. שונים היינו, שוגים נהייה.

כאשר ביררנו את האנשים שייצגו אותנו בכנסת, לא חיפשנו אנשי כבוד, לא חיפשנו שמות מצלצלים. כל מי שבא אלינו ורצה להתנות את בואו בכך שנבטיח לו מקום מסויים ברשימה - השבנו את פניו ריקם.

אנחנו לא נשלח לכנסת חבורה של מכובדים שותי-תה במזנון. אנחנו נשלח לכנסת קומנדו פוליטי, פלמ״ח של לוחמים.

אם יהיו לנו בכנסת הששית עשרה אנשים, ואם יהיה לנו איש אחד בלבד - הכנסת לא תהיה עוד אותה כנסת. הכנסת תשתנה, כשם שכוס מים משתנה כשמכניסים לתוכה כמד. גרגירים של מלח. לא תהיה שלווה בכנסת. לא תהיה מנוחה בכנסת. לא יהיו קנוניות מאחורי הקלעים, ולא תהיה גניבת-דעת לפני הקלעים.

ואם הכנסת השישית תשתנה - הכנסת השביעית תשתנה עוד יותר. כי אנחנו נמצאים בראשית הדרך. שלושה אנשים בכנסת הששית יביאו שלושים איש לכנסת השביעית, וששה מחר יביאו ששים ואחד מחרתיים. כי בכנסת זאת נציב דגל, שייראה למרחקים.

כל מי שאדיש היום, כל מי שאינו מאמין, כל מי שהתייאש, כל מי שנכנע ומשלים

22