לבטאון מפלגתי או תנועתי, או לשנות את דמותו וצביונו - ״בלי מורא, בלי משוא-פנים״ - בכל צורה שהיא.

ניצלנו את השבועון בשתי צורות. פירסמתי בו סידרה של מכתבים אישיים, שכל אחד מהם היה מכוון לחברי מפלגה מסויימת, ונועד לחשוף לעיניהם את ליקויי רשימתם. זה לא היה קשה, כי מערכת-הבחירות דמתה לנשף-מסיכות, בה בלטו הצביעות, ההתחסדות והאפסות המחשבתית של המנגנונים הוותיקים.

לכל גליון עד הבחירות הוספנו מוסף של ארבעה עמודים. השתמשנו בהם כדי להביע, בכל שבוע, רעיון מרכזי אחד: סכנת הכפייה הדתית (״כל שבת - יום כיפור!״), התאבנות המפלגות הזקנות (״הדינוזאורים״), ועוד. סיפקנו גם תשובות תמציתיות לטענות העיקריות שהושמעו נגדנו, כדי לצייד את אוהדינו הבלתי-

ידועים בחומר לוויכוחים פרטיים - שהם חשובים לאין שיעור יותר מכל תעמולה מכוונת.

ויתרנו על פלאקאטים יקרים. אחרי הראשון (״רוצים לסתום להם את הפה...״) הדפסנו רק פלאקאט

אחד נוסף, פשוט ובולט מאין כמוהו: האות שי״ן. הוא הודבק בכל הארץ, הפגין את נוכחותנו.

בעתונים פירסמנו שורה של מודעות קטנטנות - שדווקא קטנותן הבדילה אותן ממודעות-הענק הבזבזניות והמרגיזות של המפלגות הגדולות, שלא היה להן מה לומר. כל מודעה שלנו הכילה, חוץ מן האות בעיצוב מושך-עין, רק פסוק אחד, אך כל פסוק כזה היה פרי מחשבה רבה.

כדאי, אולי, לחזור כאן על פסוקים אלה, כדי שקורא ספר זה יוכל להיווכח, על פיהם, אם קיימנו את הבטחותינו, אם לאו. הנה הם:

• כולם אומרים את אותו הדבר!

זה נכון. קשה כיום לבטא רעיון חדש - מבלי שכל המפלגות יעוטו עליו במו עורבים רעבים על שלל. אך האם מישהי מכל המפלגות הישנות חולמת להגשים את ההבטחות הרמות הנשמעות עתה? אתה יודע את התשובה.

• אנחנו לא נשתנה

בגין ודיין יפעלו למען השלום. אשכול יבטיח את חופש העתונות. ספיר וספיר ידאגו לפועלים. מפ״ם תהיה בלתי-מתפשרת. כל המפלגות מבטיחות: ממחר נהיה ההיפך ממה שהיינו אתמול. ואילו אנחנו מבטיחים: נהיה מחר בדיוק כפי שהיינו עד כה. כפי שנלחמנו, נילחם.

• האם אתה מסכים לכל דעותינו ?

לא זאת השאלה. השאלה היא: האם אתה חושב שהכנסת תהיה טובה ויעילה יותר אם אנשים כמו אורי אבנרי, שלום כהן ועמיתיהם יהיו חברים בה? אתה מכיר אותם - האם נוכחותם תשפר את הכנסת?

• כמה גרגירים של מלח

מספיקים כדי לשנות כוס של מים. יתכן שנהיה מעטים בכנסת הבאה - אבל נוכחותנו תשגה את כל אופייה. כי אנחנו לא נצטרף למועדון, ולא נהיה עוד סיעה שתשתתף בחלוקת הכיבודים והשלל.

• עניין של גיל

הגיל הממוצע של חברי הכנסת היה: בכנסת הראשונה - 43. בשניה - 45. בשלישית 50. ברביעית - 51. בסוף החמישית - 58. לא היה בה איש מתחת לגיל 40. הגיל הממוצע של מועמדינו הוא 35.

• אין לנו מנהיג!

בראשנו לא עומד זקן בן 79, ולא אדם בעל זכויות היסטוריות. הגיל הממוצע של מועמדינו הוא 35. נכניס לכנסת קומנדו של לוחמים צעירים, שהוכיחו את עצמם במאבק.

25