חוק רציניות; להציע הצעות רציניות לסדר-היום; לצקת את התוכן המהפכני של גישתנו לתוך דפוסים שקטים, .ענייניים, פרלמנטריים. לנצל את מלוא האפשרויות הניתנות לפי תקנון הכנסת לסיעת-יחיד - לנצלן עד תום, בלי לעבור את הגבול.
מבחינה תיאורטית, לפחות, הכנסת היא הזרוע השלטונית החשובה ביותר במדינה. אלא שהכנסת חולה. הסימפטומים של מחלתה גלויים, והם חדרו זה מכבר לתודעת הציבור. אחד מסימני ההיכר הבולטים הוא ההיעדרות הרבה ממליאת הכנסת. מבחינה זו, החתך המקרי שהובא קודם לכן אופייני למעשה לכל הכנסות, להוציא כמובן הופעת סיעת העולם הזה - כוח חדש בכנסת השישית ונוכחותו המתמדת של אורי אבנרי בכל ישיבות המליאה.
גם במסות הקודמות נהגו נואמים, אשר ניצבו נוכח המושבים הריקים, לשלב בדבריהם הערה לעניין זה,
אלא שאותם נואמים עצמם, בסיימם את נאומיהם, נהגו לעזוב את אולם המליאה.
מתוך שיקול של דאגה לכבוד הכנסת הגשנו, שעות מעטות אחרי פתיחת הכנסת, את הצעת החוק הפרטית הראשונה של סיעת העולם הזה - כוח חדש, שבאה להציע הנהגת קוורום• בישיבת מליאת הכנסת. וזה נוסח ההצעה:
חוק יסוד: הכנסת (תיקון), תשכ״ו-1965
1. במקום סעיף 24 ל"חוק יסוד: הכנסת, תשי״ח-1958״, יבוא:
24 וא) מליאת הכנסת תקיים דיוניה רק אם יהיו נוכחים באולם הישיבות לפחות 30 חברי-כנסת.
(ב) הצבעה במליאה תיערך רק אם יהיו נוכחים באולם הישיבות בעת ההצבעה לפחות 40 חברי-
כנסת.
(ג) שמותיהם של חברי-הכנסת אשר יהיו נוכחים בעת תחילת הישיבה וכן בזמן ההצבעה יירשמו.
דברי הסבר
הנוסח ההיים של סעיף 24 אומר: ״הכנסת תדון ותחליט בכל מספר חברים.״
המצב הנוכחי גורם להיעדרות מוגזמת של חברי-כנסת מהישיבות, ותגובה שלילית של הציבור על כך. חבריהכנסת העמוסים בתפקידים אחרים, ובכללם מפלגתיים, מן הדין שיתפטרו מהכנסת ויפנו את מקומם למועמדים המסוגלים להתמסר לעבודה תקינה של הבית.
הסדר הטוב דורש כי לא יתקבלו חוקים הכרוכים בהוצאה של מיליונים רבים, ולא יידונו עניינים הנוגהים לחיי האזרחים, במליאת הכנסת, כשנוכח קומץ של חברי-כנסת בלבד.
סעיף של קוורום קיים בחוקות של רוב המדינות המתוקנות בעולם. הוא נתקבל בבריטניה עוד בשנת 1941. נוכחותם של לפחות מחצית חברי הבית מהווה קוורום בשני בתי הקונגרס של ארצות-הברית (פרק 1 סעיף 5 ■של החוקה); בשני בתי הפרלמנט האיטלקי (סעיף 64 של החוקה); ובשני בתי הפרלמנט של הולנד.
הצעת חוק זו הגיעה לדיון רק כעבור מספר חודשים. סעיף 29 של תקנון הכנסת קובע: ״סדר-היום לישיבות הכנסת ייקבע על-ידי יושב-ראש הכנסת על-פי הצעות הממשלה, מלבד ישיבה אחת לשבועיים שתוקדש ■לדיון בהצעות חברי-הכנסת.״
יוצא, איפוא, כי הממשלה שולטת על רוב זמנה של הכנסת. ואכן, בהתאם להצעות הממשלה נקבע סדר יומה.
היו ימים שלא היה מה לעשות בכנסת, ובכל זאת נמנעו מלנצל את הזמן לדיון בהצעות חוק פרטיות או בהצעות לסדר-היום, והישיבות ננעלו לפני הזמן הקבוע לכך.
בכך סטו למעשה מהוראות התקנון האומר, כי אם נותר זמן בישיבה המיועדת לענייני הממשלה, ידונו בעניינים שהועלו ביוזמת חברי-הכנסת.
* קוורום בתירגום מילולי מלאטינית: ״אשר מהם...״) - המניין החוקי המינימלי הדרוש כדי שגוף ציבורי יוכל לפעול.