כפי שראינו השתנתה דיעה זו תוך זמן קצר, מן הקצה אל הקצה. הוכחנו כי יש אפשרויות עצומות לסיעת יחיד, עד כי הרוב נאלץ לשנות את התקנון כדי לבלום את פעילותנו.
הצלחה זו עוררה בלב מספר ה״כיס את החשק ללכת בעקבותינו. ח״כים אלה נוהגים לחקותנו. הם נוקטים שיטות שהן העתק מדויק ונאמן של השיטות שפיתחנו אנו עוד בשנה הראשונה לכינונה של הכנסת השישית, בהבדל יסודי אחד.
שיטות סיעתנו גזורות על-פי מטרותינו ומהותנו. איננו מחפשים סקנדאלים. אילו היינו רואים את עיקר תפקידנו בהשגת כותרות בעתונים, היינו צריכים לעשות סקנדאל אחת ליומים. אין קל מזה. ניתן להודיע מראש לכל העתונאים להיות מוכנים: ״אנו נדהים את הכנסת!״ העתונאים יישבו אז ביציע בדריכות (המליאה תישאר ריקה), נביים סקנדאל באולם המליאה על נושא ממדרגה שנייה ושלישית, ולמחרת היום נזכה לכותרת, בעקבות תעלול הפירסומת. אלא שלא הפירסום העתונאי שלמחרת היום הוא המנחה אותנו בפעילותנו. איננו שואלים את עצמנו בכל הזדמנות - מה פופולארי היום? על איזה סוס כדאי לרכב?
איננו נבהלים מסקנדאלים. אם תוכן דברינו מעורר תגובה סקאנדליסטית מצד מנהיגי המשטר הישן - פורצת שערוריה. אך איננו מתכננים את הסקנדאל, ואיננו מבשלים אותו מראש בעזרת העתונאים.
אני מרשה לעצמי לומר, בכל הענווה והצניעות, כי לסיעתנו יש בסיס רעיוני מוצק, הידוע היטב לציבור. לכן, כשאנחנו מדברים על נושא כלשהו - יודעים רבים כי זוהי גישה כנה, המיוסדת על השקפת עולם ותפיסה מדינית, אשר ניתן להסכים לה או לשוללה, אבל גישה שיש מקום בהחלט להשמיעה ולהתווכח עמה.
לכן ניתן לחקות אותנו באופן חיצוני - להגיש שאילתות, הצעות לסדר-היום, להסתייג מהצעות-חוק, להשתתף בכל ויכוח. אך כאמור זה חיקוי חיצוני, ותו לא. מפני שאלה המחקים אותנו חסרים אותו בסים רעיוני. לפיכך גם עם ריבוי הסיעות החדשות בכנסת, נשארה סיעתנו יחידה במינה.
באחד מנאומיו בכנסת אמר ח״כ ישראל קרגמן:
״אני רוצה לומר, כי מדי פעם בפעם מזכירים את עניין אחוז החסימה. רבותי חברי-הכנסת, אין זו הצעה של מפלגת העבודה. זוהי הצעתי אני. הצעתי זו נובעת מתוך רצון שתהיה אופוזיציה בכנסת״. הבה נבחן הצעה זו. האם זו באמת ובתמים, הצעתו של ישראל קרגמן בלבד ?
רעיון אחוז-החסימה הגבוה צץ למחרת הבחירות לכנסת הנוכחית, לכשנתברר כי בפעם הראשונה מזה דור הצליח כוח חדש להגיע לייצוג בכנסת. ההצעה צצה, בעת ובעונה אחת, במפא״י ובחרות. נושא דגלה העיקרי של הצעה זו כיום הוא ישראל קרגמן, הנתמך על-ידי מנגנון מפלגת העבודה.
מה מציע קומיסאר מפלגתי זה ? קרגמן מציע להנהיג בבחירות לכנסת הבאה ארבעה אחוזי-חסימה. פירוש הדבר, כי רשימה אשר לא תקבל לפחות ארבעה אחוזים מכלל הקולות הכשרים, לא תזכה לכל ייצוג בכנסת. הצעה זו נועדה לשלול מחלקים ניכרים של הציבור את ייצוגם בכנסת.
מ-120 חברי הכנסת, שייכים 108 למפלגת-השלטון.* האופוזיציה הפרלמנטרית מורכבת כיום מ-12 ה״כיס בלבד, ואף אחד מהם לא היה נמצא בכנסת אילו היה קיים בבחירות האחרונות אחוז-חסימה כה גבוה. מק״י קיבלה 1.1% מכלל הקולות הכשרים. הכוח החדש קיבל 1.2%. רק״ח קיבלה 2.3%. אגו״י קיבלה 3.3%. המרכז החופשי לא היה קיים אז, אך אם היה מתייצב בבחירות כגוף עצמאי, ספק רב אם היה עובר את אחוז-ההסימה של 1%. משאל דעת קהל שנערך בחודש אוגוסט 1968, מטעם מכון מחקר בלתי-תלוי (מחקרי דעת-קהל לישראל בע״מ),
!
• לאחרונה הצטרף לאופוזיציה גם שלמה כהן-צידון, אשר פרש מגח״ל, ולאחר מכן הצטרף לסיעת המרכז החופשי.