מיקונים: זה היה פעם, זה שייך לעולם הישן.
'אבנרי: חוששני, חבר הכנסת מיקוניס, שלא נשתווה על ניתוח זה.
היכן יש התחרות חופשית בכל הכלכלה של המישטר הקיים - זולת ההתחרות בין קבוצותלחץ טפיליות על חלוקת השלל הממלכתי והציוני ל
אין זה גם מישטר סוציאליסטי. כי הסוציאליזם דוגל בתיכנון משאבי החברה לטובת ההברה כולה. היכן התיכנון בכל הכלכלה של המישטר הקיים?
במשך 14 שנים לא היתה קיימת במדינה בכלל רשות לתיכנון כלכלי. 14 שנים בהן הושקעו מיליארדים על גבי מיליארדים של כספי השנור והמענקים במיפעלי-סרק חסרי-בסים, ללא תוכנית וללא חשבון. ואחרי שהוקמה הרשות, נדדה ממשרד-האוצר למשרד ראש-הממשלה, והיא ממלאה באורגאניזם הכלכלי את הפונקציה של המעי-העיוור.
תורת הכלכלה של המישטר הקיים אינה לא קאפיטליזם ולא סוציאליזם - אלא הפרוטקציוביזם. פרוטקציוניזם תרתי-משמע: מישטר של פרוטקציות כלפי פנים, והפרוטקציוניזם של חממה מוגנת כלפי חוץ.
לא מארכס ולא קיינס מסמלים את המישטר הזה - אלא מנחם-מנדל מכתריאלבקה.
מאחורי מסך-העשן האידיאולוגי של מילים רמות ויפות - כגון בניין הארץ, פיתוח, פיזור האוכלוסיה ושאר פרות קדושות - קיימת מציאות פשוטה של כלכלה מקולקלת, שלא החלה ביגואר 1966, גם לא ב-65 או ב-64, אלא עם קום המדינה, ואולי עוד קודם לכן.
מציאות זו מחייבת אינפלאציה מתמדת, מחייבת התייקרות בלתי-פוסקת של כל המחירים.
זוהי המציאות של מישטר-החלוקה.
היא מבוססת על שני תהליכים:
• הזרם הבלתי-פוסק של כספי השנור והמענקים לארץ.
• חלוקת כספים אלה בין מאות קבוצות-לחץ פוליטיות-כלכליות, אשר לכל אחת מהן מפלגה מישלה, או סיעה משלה בתוך מפלגה גדולה, ואחיזה משלה במנגנון השלטון הממלכתי. ההסתדרותי או הציוני.
מבין 120 חברי-הכנסת - כמה אינם מייצגים קבוצת-לחץ כזאת?
מלן: רק אתה.
אבנרי: נכון, אני לא.
(קריאה: אתה לא מייצג שום דבר).
אבנרי: אני מייצג 14,124 אזרחים ישראליים. יותר מכל חבר כנסת יחיד אחר בבית הזד״
פי שלושה מחבר הכנסת האחרון שנכנס לבית הזה.
ממשלת-ישראל אינה המנהיגות הכלכלית העליונה של מישטר יצרני, החותרת בתנופה תוכניתית אל העצמאות הכלכלית - כשם שאינה המנהיגות המדינית העליונה של מישטר לאומי, החותרת במעוף מיבצעי אל השלום, שפירושו עצמאות מדינית.
ממשלה זו אינה אלא המוסד המתאם העליון של קבוצות-הלחץ.
ועל כן לא היה שום הבדל בין ממשלת הקואליציה של מפא״י והציונים הכלליים, למשל, ובין ממשלת הקואליציה של המערך ומפ״ם כיום.
המאבקים הפנימיים של מישטר זה אינם מאבקים על דרכים חדשות או פתרונות חדשים. הם מאבקים על המפתה לחלוקת השלל בין קבוצות-הלחץ.