לא קיימת גם המנהיגות הדרושה כדי להגשים תוכנית כזאת. אילו היתה קיימת, היתה צריכה להתייצב מול החזית האדירה של קבוצות-הלחץ, המהוות את המישטר הקיים, ואשר כל תוכנית רציונלית הייתה מביאה עליהן חורבן.

אילו היתה תוכנית, אפשר היה לבוא אל כל שכבות-העם, להלהיבן למיבצע לאומי גדול, רצוףקורבנות, אבל גם רצוף חדוות-יצירה ותחושת-הישג.

אפשר היה לבוא אל העובדים ולומר! התאמצו יותר! עבדו יותר! היו שותפים למאמץ!

ואז היה משם הדגש לא על הקפאת שכר, דבר שהוא נגטיבי במהותו, אלא על העלאה גדולה של פריון-העבודה, על מיבצע סטאבאנובי אדיר, שהיה מקטין באמת את יציאות-הייצור ליחידה.

אנו בוודאי היינו נותנים את ידנו, ומוסיפים את קולנו, לאווירה של מאמץ כזה, למלחמתעצמאות שנייה מלחמה לשיחרור מכבלי התלות הכלכלית.

גם זה לא יתכן כשהצמרת, שאינה מנהיגות, נותנת בעצמה דוגמה של ביזבוז, של טיולים בין קודש וחו״ל, של שיפוץ דירות-שרד דווקא בשעה זו, של ניפוח תקציבים והעלאת מסים.

בהעדר תוכנית, גם אין ערך כלכלי - להבדיל מן הערך המוסרי הרב - להקפאת רווחים ודיבידגדות. היכן יושקע הכסף שייחסך ?

בהעדר תוכנית, כסף זה פשוט ייכנס למעגל הביזבוזים וחוסר-היעילות, לתמיכה במפעלים כושלים, לסתימת חורים בצרור הממשלתי הנקוב.

כבוד ראש-הממשלה, לא רק תוכנית כלכלית אינה - גם תוכנית פוליטית איננה•

במציאות של מדינת-ישראל, להבדיל מגרמניה ומבריטניה, כל תוכנית כלכלית חייבת להיות גם מדינית.

צריכים פעם לשאול בגלוי: מדוע אנחנו מייצרים יותר ביוקר ? שכר-העבודה שלנו נמוך מן השכר בארצות שאנחנו רוצים לייצא אליהן, ושמהן אנחנו מייבאים. הרמה הטכנית שלנו היא מן הגבוהות.

יש מפעלים בארץ, שהביאו יידע ומכונות ממפעלי-אם זרים, המשלמים שכר יותר נמוך מאשר שם, ובכל זאת התוצרת יקרה יותר. ההבדל בפריון העבודה אינו מסביר תופעה זו, מה פישרה ד

כאן פועל עקרון-יסוד של המשק המודרני: גודל הסידרה.

מדינה המייצרת לשוק-בית של שניים והצי מיליונים, פשוט אינה יכולה להתחרות במדינה המייצרת לשוק של מאה מיליון.

הוצאות-העל של הניהול, של המדינה, של השירותים למיניהם, מתחלקות ליהידות מעטות מדי. אילין לא יתחרה עם ג׳נרל מוטורס, הוא אפילו לא יתחרה עם פולקסוואגן ופיאט.

מעגל קסמים זה מקיף אותנו כחומה אטומה. האשליה של הצטרפות לשוק האירופי המשותף היא אחיזת-עיניים עצמית, וכולכם יודעים זאת בתוככי לבכם. את ההומה אפשר לפרוץ רק בחזית המכרעת של קיומנו הלאומי: החזית המרחבית.

החוית הכלכלית והחוית המדינית

כבוד היושב-ראש, היכן הגאולה למשק הישראלי?

גאולתנו טמונה בשוק מרחבי גדול, במשק הבנוי על אוכלוסיה של מאה מיליון ומעלה, הזועקים לאלף המוצרים המהווים שלבים בסולם העליה של רמת-המחיה.

הגאולה טמונה במשק תעשייתי, שיתמחה בכמה ענפים, בחלוקת עבודה מרחבית גדולה, בשיחרור המשאבים המבוזבזים כיום בכל ארצות המרחב במירוץ-חימוש עקר וחסר-תועלת.

164