176 1 מול 119

בהתאם לפרוטוקול הישיבה, עמוד 112, קרא חבר-הכגסת קלינגהופר: ״בזיון לקרוא לזה פוגרום בבית הזה״, וכן תבע ממני לחזור בי מן הביטוי ״פוגרום״.

לפני כן, כפי שרשום בעמוד 108, קרא חבר-הכנסת מנחם כהן: ״אתה מסית אזרחים נגד אזרחים!״

ברור בי קוראי-הביניים הנכבדים לא הבינו למה התייחסה המלה ״פוגרום״. ואכן, בדיוות העתונאי למחרת היום נאמר כאילו התכוונתי לתקרית שאירעה בבית-הקפה בנתניה, ששר המשטרה דיבר עליה. כדי להבהיר את הדברים, אני מוצא לנכון לציין:

1. במלה ״פוגרום״ לא התכוונתי לאותה תקרית בבית-הקפה, וגם לא למה שאירע בנתניה לאחר מכן באותו יום, כשקבוצת של בריונים חיפשה אזרחים ערביים ברחובות נתניה והכתה אחדים מהם.

2. התכוונתי במלה זו להתקהלות שאירעה כעבור שבועיים בקירוב, ביום השבת, 12 בפברואר 1966, כאשר כאלפיים בני נתניה ופרבריה התקהלו ברחוב הראשי של נתניה, בציפיה ל״שיירת האחווה״ של תנועת העולם הזה - כוח חדש, וקראו

חביבי: זה היה מאורגן ?

היו"ר ד. נצר: אין קריאות-ביניים להודעות אישיות.

אמרי: וקראו קריאות בגון: ״נשוזוט את הערבים' ״לתלות את אורי אבנרי',

״הערבים עולים על נתניה״ וכו׳.

אליאב: לזה קוראים פוגרום ?

אבנרי: זו היתה התחלה של פוגרום.

מאורעות אלה תוארו בהרחבה בכל עיתוני יום א׳ שלמחרת היום, בשבועונים, ברדיו וביומני הקולנוע, ולא היתה בין העיתונאים שום סתירה לגבי העובדות עצמן. נטלתי חלק פעיל בהשתלשלות הדברים.

לגבי קריאתו של חבר-הכנסת מנחם כהן, הפוגעת בי אישית והמטילה בי דופי, עלי לציין כי אמירת אמת על מאורעות חמורים בבית רם זה, אינה בגדר הסתה אלא בגדר מילוי תפקיד אלמנטארי לשם חשיפת נגעים וטיפול בהם.

עצם חלקי בשיירת האחווה, שנועדה להסתיים בחגיגה עממית של שירה וריקודים בכפר טייבה, בהשתתפות אזרחים מבני שני העמים, מעיד עלי שאין פני להסתה אלא להרגעה ולהשכנת ידידות ואחווה בין אזרחים לאזרחים.

אלות המשטרה ותשובת השר

מכיוון שנמנעה מאתנו האפשרות להעלות הצעה-לסדר-היום, הגשנו לשר המשטרה שורה של שאילתות לגבי התנהגות המשטרה. השר זיכה אותנו בתשובות מתחמקות:

אבנרי: ביום השבת, 12 בפברואר 1966, הגיעו משתתפי ״שיירת האחווה״ בכביש בית-ליד למחסום משטרתי, שמנע את המשך מסעה.

חלק מאנשי השיירה התיישבו על הכביש בסמוך למחסום. אני עצמי הייתי ביניהם.

השוטרים, כמו העיתונאים שנכחו במקום, שמעו את הודעתי לפני כן, לפיה לא יגלו משתתפי השיירה שום התנגדות פעילה או אלימה.

למרות זאת, הפעילו השוטרים באופן אכזרי אלות כפולות (ידיות של טוריות) ומגינים כנגד האנשים והנשים שישבו על הכביש. עשרות מהם, ביניהם עיתונאים שלא השתתפו בשיירת

176