עצמה, הוכו בראש, בגוף וברגליים. לפחות שלושה מהם הוכו בפניהם עד זוב דם באלות. בה בשעה נתנו המוכים לגרור את עצמם לניידות.
על כל הנ״ל דווח באריכות בכל עתוני הבוקר והערב של יום א/ 13 בפברואר 1966.
שאלותי הן:
1. מי נתן את ההוראה להשתמש באלות?
2. מדוע ניתנה הוראה זו?
שיטרית:
1. מפקד הפעולה שמוסמך היה לתתה במקום.
2. המפקד שקל והורה.
היו"ר א. תלמי: שאלה נוספת לחבר-הכנסת אבנרי.
אבנרי: האם כבוד השר אינו חושב שהפעלת אלות נגד נשים, ללא כל סיבה, מחייבת תשובה קצת יותר מפורטת מזו?
שיטרית: אתה לא היית במקום.
אבנרי: הייתי במקום, אדוני.
שיטרית : המשטרה אינה פועלת ללא כל סיבה.
סורקיס: מי אומר להביא נשים להפגנות סרק ? אם לא מביאים נשים, גם לא מרביצים.
שיטרית: הודות לפעולת המשטרה היתה הגנה טובה.
אבנרי: דובר המשטרה הודיע לכתב השבועון ״העולם הזה״ כי מישטרת נתניה הזמינה אליה ביום ו', 11 בפברואר 1966, אדם מסויים והזהירה אותו מפני הכוונה לארגן למחרת היום מהומות בנתניה, נגד שיירת האחווה של תנועת העולם הזה - כוח חדש.
שאלותי הן:
1. מי היה האיש?
.3 מה נאמר לו?
3 על סמך מה הוזמן?
4 מה היו הידיעות בידי המשטרה באותו המועד לגבי המאורעות שעמדו להתרחש למחרת היום?
שיטרית:1, 2, 4. אינני מוצא לנחוץ להשיב.
3. במידה שהוזמן, הרי הוזמן על סמך שיקוליו של המזמין.
בסגנון דומה השיב השר ליתר השאילתות. כשנשאל מדוע נמסרה הודעת המשטרה שאירגון השיירה הינו מעשה בלתי חוקי רק ברגע האחרון ודווקא באמצעות ״קול ישראל״ ולא לראשי התנועה, סען השר: ״הודיעה המשטרה אשר הודיעה בדרך היעילה״ ...
כשנשאל מדוע לא נעצר אף אחד מן הבריונים שתקפו את השיירה ענה: ״אינני מוצא לנחוץ להשיב״ וכך הלאה על כל השאילתות, שכל אחת מהן עברה כנהוג אישור מוקדם של יושב ראש הכנסת.
שבוע קודם לכן היה המימשל הצבאי נושא לשאילתה שהוגשה לשר הביטחון:
אבנרי: נודע לי, כי אנשי המימשל הצבאי בנצרת סירבו להעניק רשיון תנועה לירושלים למר מ. קרדוש, שהוזמן על-ידי לפגישה בירושלים, אתי ועם חברי-כנסת אחרים.
שאלתי היא: מדוע לא ניתן רשיון תנועה כנ״ל למר קרדוש?