רעיון זה, ש״העולם הזה״ גיבש ופירט אותו מאז אפריל 1950, קיבל משמעות אקטואלית ביותר למחרת מלחמת ששת הימים. הוא כבש את לבם של המוני אזרחים. ברחבי הארץ קמו קבוצות של אנשי רוח להטיף לו. אולם ממשלת ישראל לא רצתה לדבר על רעיון זה•

כבר למחרת המלחמה הגשנו הצעה לסדר היום לדיון ב״הקמת מדינה פלסטינית בשטחים המוחזקים״. אך הממשלה מצאה תירוצים טכניים למכביר כדי לדחות את הדיון בכנסת משבוע לשבוע. עד שלבסוף לא יכלה עוד הממשלה להשיג דחיה נוספת, בלי להפר את תקגון הכנסת. הוויכוח נקבע ליום 19 ביולי 1967. עוד בשעות הבוקר של אותו יום היה ברור בכנסת, כי לוי אשכול יופיע ויענה להצעה.

אולם שעה קלה לפני התחלת הישיבה, השתנה הכל. ממשרד ראש הממשלה צילצלו לכנסת, והודיעו שראש הממשלה אינו מתכוון להופיע כלל. הוא גם לא שלח כל שר אחר. הוא הטיל על דוד הכהן, יושב ראש ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, להשיב להצעה.

לפי תקנון הכנסת מותר נוהג כזה. אך הדבר נעשה לעיתים רחוקות מאוד - ותמיד לגבי ענינים צדדיים, חסרי משמעות מדינית, שאינם נוגעים לממשלה כממשלה.

אחרי שאבנרי סיים את דבריו, לא השיב דוד הכהן כלל לתוכנית המוצעת. הוא הסתפק בטענה, כי הזמן אינו מתאים לדיון, אפילו לא בוועדה סגורה של הכנסת. הוא הציע להסיר את ההצעה מסדר היום. כל הבית מחירות ועד רק״ח, ועד בכלל - הצביעו בעד הצעתו. רק שמואל מיקוניס, איש מק״י, נמנע מההצבעה.

איש לא הציע להעביר את הענין לוועדה.

כך טיפל, איפוא, בית הנבחרים של עם ישראל, ב-19 ביולי 1967, בבעייה הגורלית ביותר העומדת בפני המדינה.

להלן הדברים שנאמרו בכנסת, כפי שנרשמו בפרוטוקול הסטנוגרפי.

היו"ר יצחק נכון: אנחנו עוברים להצעה לסדר היום של חבר-הכנסת אורי אבנרי -

״יוזמה ישראלית להקמת מדינה פלסטינית בשטחים הכבושים״. רשות הדיבור לחבר-הכנסת אבנרי.

אורי אבנרי! כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה.

עלי להביע קודם כל, התמרמרות עמוקה על היעדרו של ראש-הממשלה מדיון זה.

כל הכבוד לוויכוח עם הבר-הכנסת דויד הכהן, או עם כל חבר-כנסת אחר, במליאה ובכל מקום אחר. אולם הצעתי זו מכוונת לרשות המבצעת של המדינה. היא נוגעת לאחת השאלות הגורליות העומדות בפני האומה.

התעלמות הממשלה מ,ן הצורך לדון על כך בכנסת היא הופעה ■מדאיגה. כל ארחי-פרחי, הבא לארץ כאשר בכיסו כרטיס עיתונות של עיתון זד, זוכה לראיונות ארוכים עם ראשהממשלה ושרים אחרים, ולהצהרות מפורטות על עתיד השטחים הכבושים ועל כל נושא אחר.

אולם בכנסת של מדינת ישראל אין הממשלה מוכנה לדון בנושאים אלה.

היום - דווקא היום! - מתפרסמת בעיתונים הצהרה של וראש-הממשלה, שנמסרה לסוכנות הידיעות הצרפתית, על עתיד השטחים הכבושים. בהצהרה מדובר על נושא הדיון הזה הצעת הפדראציה או הקונפדראציה של הארץ.

על כך אנחנו קוראים בעתונים זרים. אבל להופיע בפני הכנסת לא יאה לראש-הממשלה.

אני !נאלץ לומר שהכנסת מידרדרת יותר ויותר למצב, בו הרשות המבצעת ■מתייחסת אליה כמו אל פארלאמנט ברפובליקת-בנגות מרכז-אמריקאית.

רות הקטין: היו פה שני שרים.

אורי אבנרי: היו ואינם עוד. השאלה היא: על מה מוכנה הממשלה לדון בכנסת, ועל

230