בשותפות גורל עם המדינה הזאת? הרי זה הופך לצביעות את כל הדיבורים על עלייה, על פתיחת שערים, על קירוב יהודי ברית-המועצות! אם ייפתחו מחר, באורח פלא, שערי בריתהמועצות, ונקרא למיליוני היהודים לבוא לארץ, וביניהם מאות אלפים, ואולי יותר מזה. שנשאו נשים לא-יהודיות - האם לא תהא זו חבלה קיצונית בעלייה זו?
כשרוצים לפגוע בזכויות דימוקראטיות, רגילים אצלנו להשתמש בטענות בטחון. זוהי הוכחה נוספת לכך שלא תיתכן דימוקראטיה אמיתית במדינה המחזיקה לאורך ימים בשטחים מוחזקים ובאוכלוסיה כבושה. על כל פנים, כל חסידי הסיפוח התנפלו על אבנרי בשצף קצף:
יוםן5 שופמן: אני מציע להעביר את הצעת החוק לוועדת הפנים, כפי שהציע סגן שר-
הפנים, דווקא מפני שבתעודת-הזהות מופיע הפרים ״לאום״. אני רוצה לשאול את חבר הכנסת אבנרי: באיזה עולם הוא חי ?
שולמית אלוני: בהעולם הזה.
יוסף שופמן: בהעולם הזה במרכאות כפולות!
אורי אבנרי: וגם בלי מהכאות כפולות.
יוסך שופמן: האם חבר-הכנסת אבנרי מתעלם מכל הבעיות הביטחוניות? כיצד הוא מתאר לעצמו את המצב. האם אנו חיים בזמנים נורמליים ?... בתל-אביב נתפסו האנשים שהניחו את הרימונים רק על סמך תעודות הזהות. בלי תעודות-זהות לא היו תופסים אותם.
אורי אבנרי: זה לא נכון. האם אתה באמת חושב שזוהי בעייה לאירגון אל-פתח להדפיס תעודות-זהות של מדינת ישראל ? האם אנחנו לא הדפסנו בימי האנגלים תעודות-זהות ?
נוכח מחדלי הממשלה והכנסת מצאנו לנכון להגיש הצעת חוק פרטית מטעמנו, בה אימצנו לעצמנו את הצעת שופטי בית המשפט העליון, היינו - מחיקת פרט הרישום ״לאום״ מתעודת הזהות.
בדברי ההסבר להצעת החוק אמרנו בין היתר את הדברים דלקמן:
״בעקבות הצעת נשיא ביהמ״ש העליון נתעורר פולמוס ציבורי סביב המושג לאום. השאלה שנתעוררה היתה אם המושג לאום זהה עם המושג דת, או - אם יש לקבוע השתייכותו הלאומית של אדם בישראל לפי מבחני ההלכה או לפי מבחנים אחרים.
פולמוס זה על כל השלכותיו נתן משנה תוקף להצעת נשיא ביהמ״ש העליון, וזה כדי להמנע מכל כפיה אידיאולוגית בשאלה כה סבוכה.
הכרעה בפירוש המונח ״לאום״ לפי מבחנים הלכתיים לא תהיה לרוחם של מרבית אזרחי המדינה אשר הינם בעלי תפיסה חילונית מובהקת, ואילו הכרעה חילונית לפי מבחנים מודרניים עלולה לפגוע במושגיו ועקרונותיו של הציבור הדתי בישראל.
אין להכביר מלים על-כך, שסירובו של שר הפנים לרשום את ילדי הזוג שליט במרשם האוכלוסין כיהודים,
מחבל למעשה במאמצי העליה, מקשה על משפחות מעורבות להתאקלם בישראל, יוצר אנומליה לגבי משפחות
אלה, ומביא להבחנות מלאכותיות ובלתי מציאותיות.
שאלה דומה עמדה כבר להכרעה בבג״צ 72/62, שנתפרסם בפסקי-דין כרך ט״ז (4), עט, 2432 ואילך. בפסק-דין■
זה נדונה משאלתו של אוסוולד רופאייזן.
אוסוולד רופאייזן הנ״ל נולד בפולין בשנת 1922 להורים יהודים ונתחנך על ברכי היהדות. בנעוריו היה
פעיל בתנועת נוער ציונית והיה כשנתיים בהכשרה חלוצית כהכנה לעלייתו ארצה. עם פרוץ המלחמה בין
גרמניה לרוסיה, ביוני 1941, הוא הושם על-ידי הגסטפו בכלא אך ברח. לאחר שהצליח להשיג תעודה שהוא גרמני-נוצרי נעשה מזכיר ומתורגמן בתחנת המשטרה הגרמנית בעיר המחוז מיד. בהיותו במיר היה מודיע ליהודים על מזימות הגרמנים ותכניות פעולותיהם נגד היהודים. כאשר נודע לו שהגרמנים עומדים לחסל את