ואז יאמר: לא אתווכח עם המכונה הזאת. איך אפשר להתווכח עם מכונה ? אשלם את חמישים הלירות, ואחסוך לי כמה שעות בבית-המשפט.
בהזדמנות זו אני רוצה להביע תמיהתי על הצעה שהושמעה מזמן בעתונות ואשר טרם נתקבלה, והיא: לבטל כליל את האור הצהוב כשהוא בא אחרי האור האדום. האור הצהוב הוא במקומו כאשר הוא בא אחרי האור הירוק, כדי שאדם הנמצא כבר בתנופה של נסיעה, יספיק לסיים אותה ולעבור את הצומת לפני הידלק האור האדום. לעומת זאת, כאשר האור הצהוב בא אחרי האור האדום, נוצרת התחרות בין נהגים משני הצדדים. כל אהד רוצה לחטוף את האור הצהוב מהצד שלו, והפיקח הזריז גובר. יש בזה גם קצת ענין של ספורט. במיקרה זה האור הצהוב מיותר. דבר זה נאמר כבר לפני שנים, ואני תמה על כך שסידור זה עדיין קיים.
ברצוני לומר דבר נוסף הקשור בענין זה קשר אמיץ. כוונתי לברירות הקנס. ברירת קנם לגבי העבירה המיוחדת הזאת, לגבי מעבר הצומת באור אדום, הועלתה לחמישים לירות. אם אדם עבר צומת באור אדום בזדון, נדמה לי שקנס של חמישים לירות הוא מעט מדי, מפני שזוהי עבירת תנועה בטיחותית ממדרגה ראשונה, מסוכנת ביותר, וקנס מכסימלי של חמישים לירות נראה לי קטן מדי. לעומת זאת, אם אדם עבר את הצומת מאונס או בשגגה - בגלל אחד הדברים שעליהם דיברנו קודם - נראה לי שקנס של חמישים לירות הוא גבוה מאד.
אשר להעלאות ברירות הקנס האחרונות, ברצוני להביע כאן מחאה חמורה לגבי העלאה סיטונית זו. לגבי נהגים רבים הפכה ברירת הקנס למעין ברירת מס, למס נוסף על התנועה.
דובר כאן בצדק על היסורים האנטי-סוציאליים הקשורים ברכישת מכונית. הוציאו את המכונית בארץ מתחום ההישג של השכבות הפועליות. פועל אינו יכול בכלל לרכוש מכונית בארץ, אפילו מכונית מסוג ״פולקסוואגך או מכונית דומה לה, משום שמכונית קטנה עולה בארץ כפי שעולה באמריקה מכונית הדר.
קריאה: כפי שעולה באמריקה מכונית ״רולס-רויס״.
רבותי חברי-הכנסת, צריכים להבחין הבחנה ברורה בין עבירות תנועה המסכנות את הבטיחות בדרכים, שהן זדוניות, ואשר אותן יש לשלול ועליהן יש להטיל עונשים כבדים ומרתיעים לבין עבירות תנועה שהן תולדה מובהקת של ההזנחה, הפיגור והרשלנות בענין זה מצד השלטונות זה שנים רבות. למשל, ברירת קנם על חנייה במקום אסור. האם אפשר בכלל לנהוג ברכב בארץ מבלי לעבור עבירה זו? אילו היו, לפחות, משתמשים בכסף זה של הקנסות על-מנת למדד מקומות חניה. אבל אין זה כך. בתל-אביב ובמקומות רבים אחרים בארץ אי-אפשר כיום שלא להחנות את המכונית במקום אסור. אדם בא מאוחר בלילה מעבודתו וברדיום גדול מביתו אינו מוצא מקום חניה. אדם הולך למקום בידור ואין חניה. אין זה מספיק לומר לו כי אולי במרחק של מאתיים מטר יש מקום חניה. זה לא מקום חניה בטוח, זה לא מגרש חניה מסודר, אלא מזמינים את האדם לטייל ברדיוס של מאתיים עד שלוש-מאות מטר מהמקום שהוא רוצה להגיע אליו על מנת שיחפש מקום הניה.
מרידור: מוטב לנסוע באוטובוס, כמוני.
אבנרי: אתה אדם מאושר, אבל אין זו בדיוק העצה שרציתי לתת למשרד התחבורה.