במשך 16 שנה נתקבלו שלושה חוקי-יסוד, שלפחות אחד מהם - ואולי שניים - אינם בעלי• משמעות קונסטיטוציונית אמיתית. בכל החוקים האלה אין אלא שלושה סעיפים משוריינים* (שלושה מתוך הרבה עשרות!). את כל האחרים אפשר לשנות בכל רגע, בנוכחות שנייםשלושה חברי-כנסת. וגם את המשוריינים-כביכול - מי אומר שאי-אפשר לשנותם בכל רגע, ברוב רגיל, דווקא מפני שאין חוקה? (יש על-כך מחקר מעניין מאד של ד״ר אמנון רובינשטיין. הייתי ממליץ לחברי-הכנסת לקרוא בו.)
וכל החוקים האלה שכבוד השר מבטיח לנו היום - חוקי-היסוד החדשים - מה דינם? האם יהיו משוריינים?
איזה תוקף יש לשיריון הזה? איזו סמכות יש לבית-המשפט לבטל חוקים הנוגדים אותם?
הרי עצם ההיאחזות בהם כאילו הם תחליף לחוקה - יש בה אי-הבנה יסודית של מהותה של חוקה, או אחיזת-עיניים מכוונת.
אם נקבל את כל-חוקי היסוד הדרושים בקצב שעד כה, הרי זה יסתיים, לפי החישוב שלנו, אחרי 123 שנים.
והרי שר-המשפטים עצמו אינו מבטיח לנו אפילו חוקי-יסוד להסדרת השיפוט במדינה (כולל הצבאי והדתי), לתיחום הרשויות המקומיות, לקביעת עקרונות המעמד האישי, ועוד.
אולם, גם אילו הבטיח את כל אלה, וגם אילו היתה לממשלה כוונה להגשים את ההבטחות עוד בדורנו - איזה ערך יש לזה?
האם אוסף מיקרי של חוקי-יסוד מהווה חוקה? הרי זה כאילו אמרו לנו שאוסף של גרוטאות יהווה מכונית, או שמאוסף של אברים קטועים אפשר להרכיב בן-אדם!
גולן: איזה סגנון הוא זה?
ישעיהו: החוקים שהכנסת מקבלת אינם גרוטאות!
כבוד היושבת-ראש, חוקה אמיתית היא גוף חי. יש לה בשמה. היא מקרינה על ההמונים ועל הנוער. היא מעצבת עם ומטביעה עליו חותם מהותי.
כך השפיע אותו מיסמך היסטורי מפואר, החוקה של ארצות-הברית, שהפך נושא מרכזי של החינוך בכל בית-ספר אמריקאי, שתרם תרומה מכרעת להפיכת ערב-רב של מהגרים מרודים לאומה אחת. לזאת הכוונה, חבר-הכנסת ישעיהו.**
ואנו, מדינה של עולים משמונים מדינות, שרובם לא ראו מעולם דמוקראטיה מהי חניכי רוסיה הצארית, פולין של פילסודסקי, פלשתינה של הנציב העליון, תימן של האימאם יחיא, כל מדינות הרודנות של אפריקה ואסיה - אנו זקוקים יותר מכל מדינה אחרת למיסמך שיסמל את ההוד וההדר של המדינה, את הריבונות ואת החופש.
ומה אנחנו מקבלים תחת כל אלה ? פסקי-דין בריטיים מהמאה ה-18 ? דיבורים על ״החוק
* משוריינים - כלומר, סעיפים שיש צורך ברוב גדול מיוחד, ולא ברוב רגיל, כדי לשנותם. ** הדברים הושמעו בטרם הפך ישראל ישעיהו לשר הדואר.