על כן, מרד הנעורים לא פרץ - עדיין. הסטודנטים לא עלו על הבריקאדות, האינטליגנציה הצעירה אינה מפירה את החוק, אך אין פירוש הדבר שהדור הצעיר משלים עם קיפאון במערכת החקיקה. זוהי דחיה, לא תרדמה. זוהי דחיה זמנית, דחיה שמקורה בחוש האחריות. היום ניתן למנוע התפרצות אלימה, ומי שרוצה למנוע את ההתפוצצות מחר - צריך לשנות, היום, את מיבנה המישטר, ואת מהות החוק. עמדנו על-כך בעת דיון שנערך בכנסת על מדיניות משרד המשפטים:
המיבנה המישפטי השורר במדינה כיום יוצר מאות מוקדים למרד של הדור הצעיר מחר. עצם העובדה שבמלאות עשרים שנה לקיומה של מדינת-ישראל אין חוקה במדינה הזאת, שאין בה אפילו חוקי-יסוד המבטיחים את הרויות-האדם וזכויות הפרט - איפשרה, ומוסיפה לאשפר, למישטר הקשיש לחוקק חוקים, ולהשאיר חוקים, המעוררים התנגדות אינסטינקטיבית*
חוקי-החירום למיניהם, הסעיפים הדראקוניים בחוק בטחון המדינה, סעיפי סתיימת-הפה ששרדו בחוק-לשון-הרע, חוק-המושבים החדש שהונח על שולחן-הכנסת, הסעיף האנטי-עיתונאי בחוק-יסוד-הממשלה - כל אלה סותרים את החוש הבריא של דור השואף לחופש.
נגד חוקים כאלה, נגד חוקים שאינם מגיעים לקרסוליהם של חוקים כאלה, יצאו הסטודנטים בגרמניה להפגין!
כמה זמן יתייחס הדור הצעיר בארץ באדישות לקיום מיבנה חוקי זה, המאפשר, להלכה, את הקמתה של דיקטטורה חוקית בארץ?
כפה זמן עוד נותר לשר-המשפטים לפרק את המיבנה הזה?
כבוד השר, הבטחת לכנסת חוקי-יסוד חדשים, וברכנו אותך על כך. אך היכן הם ?
היכן השינויים המפליגים בחוקי-החירום?
ואם תבוא ותאמר - והרי' זה קל לאמור - כי ישנו כיום מצב בטחוני חמור יותר, בגלל החזקת השטחים, ומצב זה מחייב חוקי-חירום חריפים, כי אז התשובה היא!
הדור הצעיר רוצה ביוזמת-שלום, רוצה בפתרון מעשי של בעיית ארץ-ישראל, ולא לאורך ימים הוא יסתפק במליצות על שאיפה -לשלום שאינן מלוות במעשים של שלום, בכשרון וביכולת של עשיית שלום.
מחוקי החירום - לחוקי הכפייה הדתית.
כמה זמן, כבוד היושבת-ראש, כמה זמן עוד יסבול אותם הדור הצעיר ? שגה ? שנתיים ? שלוש שנים? הרי ההתפוצצות בוא תבוא, מוכרחה לבוא!
כמה זמן יסבול הדור הצעיר צביעות של חוקים חילוניים, באיצטלה של קדושה דתית תוצאה של מיקח-וממכר, סחר-מבר של העסקנים החילוניים והדתיים של המימסד?
החוש הבריא של האדם הצעיר, בישראל ובכל מקום בעולם _ אומר,
גבר כי יאהב אשה, זכותו לשאתה, זכותו להקים עימה בית ומישפחה - בלי קשר למוצא, ללאום, לדת, להשקפה. ושום חוק מחשכת ימי-קדם המפריע להתקשרות אנושית אנושית פשוטה זו, המכריח חבר-כנסת ערבי לנסוע לקפריסין כדי לשאת אשה עבריה*, לא יעמוד ולא יאריך ימים בדורנו!
חבר הכנסת עבד אל-עזיז זועבי ממפ׳ם.