פתחנו בידיים קדחתניות את ספר התקנון, וחיפשנו. נותרו לנו רק כמה דקות, עד לגמר ההצבעה.
■שהתנהלה סביבנו. במירוץ זה נגד הזמן ניצחנו: מצאנו בעמוד 47 החלטה (מם, 29) מיום 110.57, שקבעה:
הצבעה חשאית אינה מונעת נדסירת הודעה. אבנרי הודיע על כך בפתק נוסף ליו״ר, דקה לפני גמר ההצבעה, דהוא הזמין את אבנרי לדוכן למסירת הודעתנו. באותו רגע היתה הכנסת כמרקחה: אף אחד מן הח״כים הנכבדים לא ידע על קיום תקנה ישנה זו, והם חשבו כי הזכות ניתנה לנו שלא כדין. זה הרגיז אותם.
כי לפחות שלוש סיעות (גח״ל, רפ״י ול״ע) היו נמנעות מההצבעה, אילו ידעו שיש להן הזכות לנמק זאת
מעל הדוכן. בהמולה הכללית קרא אבנרי את הודעתנו הקצרצרה:
...תוצאות הצבעה חשאית זו נקבעו מראש בהסכם בין סיעות הקואליציה... זה פוגע בעקרון שנציגי הכנסת ייבחרו כיחידים, על פי סגולותיהם האישיות בלבד... כאשר הכנסת בוחרת את נציגיה בוועדה זו על טהרת נציגי השלטון - הרי עלול הדבר להתפרש כרמז לכל שופט כי מינויו ועלייתו בדרגה כפופות למידת הסיפוק שיתן בהחלטותיו לשלטון.
מכיודן שבאותו זמן נכחו באולם כמעט מאה חברי-הכנסת (שנכנסו רגע לפני ההצבעה, ויצאו מייד לאחר מכן), נמשכה ההמולה זמן רב.
המסקנה העולה מכך היא שכדאי לדעת את התקנון - וחבל שיש בכנסת ח״כים שאינם יודעים אותו. למרות שהם יושבים בבית מזה 19 שנים רצופות.
בחצות הלילה, בין ה-14 וה-15 במאי 1948, יצא לאויר העולם המדיני ייצור מדיני חדש ששמו מדינת ישראל. לרך הנולד היתה תעודת לידה, המכונה היום - מגילת העצמאות. בין היתר מנה מיסמך זה את העקרונות שהמדינה אומרת להגשימם:
-מדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון.. חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות, ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת :האומות המאוחדות״.
כבר בראשית ימיה של המדינה החדשה נתעוררה השאלה מה תוקפן המשפטי של הצהרות אלה, ובית-המשפם העליון פסק כי למגילת העצמאות אין תוקף של חוק קונסטיטוציוני, שלאורו יש לבחון את כל יתר החוקים.
,ההכרזה (מגילת העצמאות) באה רק לשם קביעת העובדה של ייסוד המדינה והקמתה לצורך הכרתה על-ידי החוק הבינלאומי. היא מבטאת את חזון העם ואת ,האני מאמין״ שלו, אבל אין בה משום חוק קונסטיטוציוני הפוסק הלכה למעשה בדבר קיום פקודות וחוקים שונים או ביטולם.״
יוצא איפוא שהמשמעות החוקית של הכרזת העצמאות היא חיצונית בלבד, בעוד שכלפי פנים משמעותה היא פוליטית בלבד.
החלטנו על-כן להניח על שולחן הכנסת את מגילת העצמאות של ישראל כהצעת חוק פרטית.
וכך, באחת הישיבות קם מזכיר הכנסת והכריז: ברשות היושב ראש, הנני מתכבד להודיע כי היום הונח על שולחן הכנסת, לדיון מוקדם - -חוק יסוד: מגילת העצמאות, תשכ״ו-1966״, הצעת חבר-הכנסוו אורי אבנרי.
הצעת-החוק היא קצרה ותכליתית. סעיף 1 הוא העתק נאמן של סעיף מגילת העצמאות? ״מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החרות, הצדק והשלום; תקיים שוויון-זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.״