אחד לוותיקים ולעולים חדשים. ואילו בן-גוריון, זה הדוגל המושבע בממלכתיות, ויתר על הממלכתיות האמיתית בגיזרה המכרעת ביותר.

אנו מתנגדים לקיום הזרם הדתי, הממלכתי-כביכול. אנחנו מתנגדים שבעתיים לחינוך העצמאי של אגודת-ישראל, שכל תקציבו בא, למעשה, מן המדינה. זהו חינוך בלתי-ממלכתי במהותו ובתוכנו, והוא מופעל על-ידי מפלגה שהתנגדה בשעתו לעצם רעיון מדינת-ישראל.

יהא חינוך אחד לכל! וכל מי שרוצה להוסיף עליו, יהא חופשי לעשות זאת על חשבונו, מעבר למערכת-החינוך הממלכתית.

אך גם החינוך הממלכתי הכללי, כפי שהוא קיים היום - האם הוא ממלכתי בתוכנו? האם הוא מחנך אדם ישראלי, המסוגל לחיות בעולם שהגבולות בו מיטשטשים והולכים, שיש בו - כדברי שר-החוץ - ״ניצנים של קהילית עולמית״?

חינוך לשנאה ולנקמה

הנה מונח לפני מיסמך מזעזע ומחריד: דו״ח מחקר של קבוצת מדענים, שיצא לאחרונה לאור בהוצאת האוניברסיטה ומשרד-החינוך עצמו. הוא דן ב״חינוך לערכים״, והוא מבוסם על מידגם מייצג של כיתות ח, בבתי-הספר הממלכתיים במרבד עולים, תוך השוואתו לבתיספר ביישובים ותיקים.

אני מצטט:

״המוטיבים הבולטים בתמונת היחסים בין ישראל והעמים, הם בעיקרם מוטיבים שליליים, שינאה ונקמה.״

״ניכרת מגמה ברורה למדי מצד המורים להדגיש מוטיבים אלה, ואפילו מעבר לחומר בטקסטים הנלמדים... ניכרת נטייה ברורה להדגיש את יחסן השלילי של האומות בעת לימוד פרשת הקמת המדינה, ,העמידה מן הצד, של האומות, ולטשטש במידת-האפשר את העזרה שהגישו. צד אחר של שינאת העולם ליהודים הוא ,ניקמת היהודים בגויים׳. בולט הזילזול בתרבויות אחרות.״

אותו דו״ח מציין במיוחד כי החינוך הדתי מעמיק שינאת-אחים. אני מצטט: ״עובדה ראוייה לציון היא שעמדה דתית קיצונית, בעלת גוון של כפייה, האומרת כי כל יהודי חייב להיות דתי, מצויה בשיעור גבוה-למדי אצל תלמידי בתי-הספר הדתיים-ממלכתיים, בעוד שעמדה בלתי-דתית-קיצונית אינה מצוייה כמעט אצל תלמידי בתי-הספר הממלכתיים.״

ומה כותבים המחנכים עצמם? אני מצטט מאמר מתוך אורים תשכ״ב, אחד מבטאוני

הסתדרות המורים: ״המדינה היהודית, שהוטבעה בחותם הדורות של יהדות השרוייח בבדידותה, גם אם יהיו לה קשרי-ידידות עם עמים אחרים, היא בודדה בלשונה, בתרבותה בהשקפת עולמה ובכל הליכותיה.״

ומאמר אחר שם: ״הרגשת הייעוד הזה בא לנו מהיותנו תמיד - ועד היום - העם היחידי שקדושת חיי-אדם היא אחד מערכי היסוד בהשקפת עולמנו, בתוך קהל עמים

רצחניים החיים על חרבם.״

כך אומר מחנך, בבטאון המחנכים. אוי לחינוך הזה.

הדו״ח הנזכר מוכיח כי בכלל אין חינוך לערכים מחוץ לשוביניזם המעוות הזה - לא לעבודה, לא לניצול הפנאי, לא לאזרחות אמיתית.

אם זוהי משמעות התודעה היהודית המהוללת, אולי כדאי להחליפה בתודעת המולדת. אולי כדאי ללמד תמונה היסטורית אחרת: ההיסטוריה של ארץ-ישראל בכל הדורות

359