ברצוני להבהיר מעל לכל ספק כי אין מטרת הצעתנו להעמיד את המנכ״ל-לשעבר בפני הליך מעין-משפטי, כלומר להפעיל נגדו ועדת-חקירה שתבוא במקום בית-המשפט, אחרי שההתיישנות מונעת את העמדתו לדין. הצד הפלילי של העניין כלל אינו מעניין אותט. אותנו מטריד ומדאיג הצד הציבורי, והוא הדורש הבהרה מוחלטת.

העובדה שאי-אפשר לפתוח בשום הליך משפטי לשם בירור העניין, דווקא היא מעוררת את הצורך למנות ועדת-חקירה, במיקרה מסוג זה. לכן אין בכוחו של טיעון משפטי להפריך תביעה זו.

אם צודקים ראשי אחדות-העבודה בטענותיהם, הרי דווקא הם היו צריכים להיות הראשונים המעוניינים בחקירה ציבורית פומבית, כדי שצדקתם תצא לאור. דווקא איש כמוני, הרוחש הוקרה עמוקה למי שהיה מפקדי בימי הקרבות, יגאל אלון, שהוא בעיני המצביא המצטיין של צה״ל מאז ועד היום - הייתי רואה בתביעה כזאת מצידו מעשה הנאה לאישיותו.

הצעתנו הממשית היא:

שהכנסת תדון בעניין ותמליץ בפני הממשלה למנות ועדת-חקירה, על פי חוק ועדות-חקירה, ועליה יוטל כדין לחקור ולברר:

(א) מה הן העובדות לאמיתן בפרשה זו.

(ב) האם היתה בה עבירה על הסדר הציבורי הטוב.

(ג) אילו סטנדרטים יש לקבוע למניעת תשלומי תרומות מצד גופים נתמכים, המתקיימים חלקית על חשבון הציבור, למפלגות פוליטיות.

(ד) אילו סטנדרטים חייבים לחול על ראשי המדינה, פקידי ציבור, חברי-כנסת ובעלי מישרות דומות, והבאים מטעמם, כדי למנוע חשש של ניצול מעמדם לרעה לטובה מפלגתית.

(ה) אילו נוהלים יש לקבוע כדי שכל תרומה פוליטית מסוג זה תהיה גלוייה ותירשם כדין.

רבותי חברי-הכנסת, כולכם דיברתם רבות בכנסת השישית על הצורך בהגבלת הוצאות-

הבחירות, צימצום הביזבוז על תעמולה וגילוי המקורות הכספיים. קל לדבר על כך לתפארת המליצה. ההצבעה היום היא מיבחן לרצינותם של דברים אלה. הצבעה נגד הצעתי תיתן לכל הדיבורים האלה צליל של התחסדות וצביעות.

דווקא בפרשה זו, שבה השתרבבו שמותיהם של רוב מפלגות הבית הזה, יש חובה כפולה ומכופלת לסלק כל חשד מלב הציבור, שמא תתגבר בציבור ההרגשה של Cosi Fan Tutte, כולם עושים זאת. לכן דרוש דיון - לא בחדרי-חדרים של ועדה, שיעורר חשדות נוספים, אלא דיון גלוי, פומבי. במליאת הכנסת.

אנו מציעים שהכנסת תקיים דיון ממצה בפרשה זו, והמליץ בסיומו בפני הממשלה על מינוי ועדת-חקירה.

שר המשפטים, יעקב שמשון שפירא, האריך בדברי תשובתו, כשעה בערך. לסיעתנו ניתנו עשר דקות בלבד. חלק ניכר מנאומו הארוך הקדיש השר לוויכוח עם אחרים. היה זה בדרך כלל ויכוח משפטי: אם הלה התיישנות או לא חלד״ אנו לא כפרנו בעובדה כי חלה התיישנות. להיפך, הדגשנו כי חשובה הבחינה הציבורית.

לדעתנו, טענותיו המשפטיות של השר שפירא לא יכלו להוות תחליף לחקירה ציבורית. שפירא הצביע על החוק הלקוי הקיים אצלנו לגבי ועדות חקירה. זה היה אחד מנימוקיו לפסילת הצעתנו, להקים ועדתחקירה. אולם כל עוד לא ביטלה הכנסת את פקודת ועדות ׳החקירה * לא יכול היה השר להחליט שלא לעשות שימוש בפקודה זו. דעתו של השר על החוק המנדטורי אינה מעלה ואינה מורידה, מה גם שניתן היה לצייד את

בינתיים חוקק הוק הדש.

374