והו מפגש אי-שם. אולי באמסטרדם, אולי בקופנהגן. כמה מאות פרצופים מלאי סקרנות נשואים אלי.
הגיע ומן השאלות והתשובות. "איך היית מגדיר את הפילוסופיה שלך?" שואל מישהו. היושב-ראש רומז לי שעלינו לסיים. בבר מאוחר.
רעיון צץ במוחי. "אחר מגדולי החכמים היהודים בבל הזמנים, רבי הלל הזקן, התבקש לפני אלפיים שנה להגדיר את היהדות על רגל אחת. הוא ענה: ׳דעלך סני לחברך לא תעבר., מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך." אני מרים רגל אחת. "אני מאמין שלעם הפלסטיני יש אותן הזכויות שיש לי. לי יש זבות לחיות במרינה משלי, תחת רגל משלי, להחזיק בדרכון משלי, לבחור לי ממשלה משלי, טובה, רעה או גרועה. לפלסטינים צריבה להיות הזכות לחיות במרינה משלהם, תחת דגל משלהם, להחזיק בדרכונים משלהם, לבחור ממשלה משלהם - ויש לקוות שהיא תהיה טובה." אני מציג את רגלי על הריצפה.