הכנסת. שוחחנו על העתיד. הסכמנו בינינו: הפלסטינים הם עם, צריכה להיות להם מדינה משלהם ליד מדינת ישראל, האינטרס הישראלי מחייב לעזור לפלסטינים להקים את מדינתם זו, לא יקום שלום בלעדיה.
עוד לפני כן, כששהיתי בבית החולים, כתבתי מאמר לעיתון הארץ. הוא הופיע ב-28 בינואר 1949, תחת הכותרת "השלום השמי." הותווה בו הרעיון של מדינת ישראל החדשה כשותפה לארגון אזורי שיוקם ביחד עם מדינות ערב, כדי לסייע להן להיפטר משרידי הקולוניאליזם. של שיתוף פעולה במסגרת קהילה פוליטית מזרח תיכונית, שוק משותף, ברית הגנה צבאית ותוכנית פיתוח משותפת. נראה שהמאמר עשה רושם כלשהו על העורכים, כי הם הזמינו אותי להצטרף לצוות העיתון עם שחרורי מהצבא ולכתוב מאמרי מערכת. שיתוף הפעולה בינינו היה קצר-יומין וסוער. אני הודאגתי קשות ממדיניות הממשלה, שהפקיעה את אדמות הכפרים הערביים שנשארו בישראל, עקרה את הכפריים מבתיהם והרסה מאות כפרים שיושביהם נטשו אותם במהלך הקרבות. משלא הורשיתי להביע את מחאתי במאמרי המערכת של הארץ, התפטרתי. באפריל 1950 רכשתי שבועון שנקרא העולם הזה. הוא נוסד ב-1937 כעיתון משפחתי נחמד ותמים. לאחר שעבר לידי הוא הפך במהירות להיות קול המחאה העיקרי בישראל, וכזה נשאר עד היום.
בשנים הראשונות הוקדש חלק ניכר מכתיבתנו למאבק נגד מדיניות האפליה של דוד בן-גוריון נגד ערביי ישראל. האזרחים הערבים, כמאתיים אלף נפש שנותרו בישראל אחרי העזיבה ההמונית, הוכפפו לממשל צבאי, ששלל מהם את זכויות האזרח שלהם. מאבקנו היה ממושך ומייגע, והביא לביטול הממשל הצבאי זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים. אחריה הוטל ממשל צבאי מסוג חדש על הפלסטינים בשטחים שנכבשו זה-מקרוב.
עד אז, העילה העיקרית לסכסוך בין ישראל והעם הפלסטיני היתה הטרגדיה הנוראה של הפליטים הפלסטינים. הם התייסרו במאות אלפיהם בתנאים בזויים, במחנות פליטים בארצות ערב המקיפות את ישראל, ורוב ממשלות ערב בזו להם והיפלו אותם לרעה. שנה אחר שנה חזר האו"ם על דרישתו, שממשלת ישראל תציע להם ברירה חופשית בין שיבה לבין פיצוי. דוד בן-גוריון התנגד בתוקף לדרישה זו. היה ברור לי כשמש, שלא זו בלבד שאנו מנציחים את אומללותם של הפליטים, אלא אנו מחוללים במו ידינו מלחמה אינסופית בין ישראל לבין העולם הערבי, שרק תלך ותתרחב.
כל פליט ופליט היה לא רק אי בודד של אומללות, אלא גם נושא זרעי השנאה והנקם.
ב-17 באוגוסט 1954 פרסם העולם הזה תוכנית שנקראה "מבצע ישמעאל," תוכנית-אב מפורטת לפתרון בעיית הפליטים כמנוף ראשון