מה שעשה את ערפאת ליוצא-דופן היה החלטיותו לפתוח בפעולה צבאית מבלי להתחשב בסיכויי ההצלחה או בכמותם הזעומה של כוחותיו. בשורתו היתה פשוטה בתכלית: הפלסטינים צריכים להתחיל ללחום כדי להוכיח את קיומם העצמאי באזור וכדי למנוע פשרה בין ישראל והמשטרים הערביים, שהפלסטינים לא יהיו שותפים לה.
אחדים ממעשי הזוועה שביצע פת"ח היו נוראים באמת ובתמים. אבל אין ספק שהם הביאו להגשמתם של שני היעדים שהציב ערפאת. את האימות לכך סיפק, כעבור שנים, לא אחר מאשר המומחה הגדול לטרור יצחק שמיר, בהיותו ראש ממשלת ישראל. כששאל אותו היסטוריון בריטי על האפקטיביות של הטרור שהפעילה כנופיית שטרן(כפי שכינו הבריטים את לח"י), הצדיק שמיר את מעשיו בהסתמך על דוגמת אש"ף, כשאמר כי אש"ף לא היה משיג מאומה אילמלא השתמש בטרור.
נקודת המוצא הבסיסית של מדיניות ערפאת היתה אי-אמון עמוק כלפי ממשלות ערב, רגש שנמהלה בו מרירות רבה, והוא אחד ממרכיבי היסוד של התודעה הפלסטינית החדשה. זכורני שמדידות זו, שהשתקפה מכל מה שאמר חמאמי, היתה לי בגדר גילוי גדול. גם כיום, רוב מנהיגי ישראל אינם מודעים כלל לעובדה בסיסית זו של המצב הפלסטיני. לא אפריז אם אומר, שפת"ח הוקם לא רק כדי לפעול נגד ישראל, אלא גם נגד ממשלות ערב ויומרתן המגונה, להיות אפוטרופסיות לפלסטינים המנושלים.
כשהעלו ערפאת ועמיתיו לראשונה את רעיון המאבק המזוין, טענו פלסטינים רבים כי הדבר "אינו הגיוני," ומייסדי פת"ח לא שכחו מעולם את התגובה הזאת. מתנגדי ערפאת הציעו להקים תחילה רשת של תאים ברחבי הפזורה הפלסטינית ובארץ, כדי להכין את המאבק כראוי. תשובתו של ערפאת היתה: "אם נקים תאים בשכם ובחברון, הישראלים יבואו ויכבשו את המקומות האלה."
בינואר 1965 החלה מתקפת הפדאין נגד ישראל. הפדאי הראשון נתפס ליד בית גוברין. שמו היה מחמוד אל-חיג׳אזי, והוא הפך לגיבור התנועה. בית-דין צבאי ישראלי דן אותו למוות, אבל גזר דינו הומתק, ולימים הוא הוחלף תמורת ישראלי שהיה שבוי בידי פת"ח.
עם תחילת פעילותו של פת"ח, אוחה הקרע בין הפלסטינים והסורים - לזמן-מה. הסורים הבינו שכדאי להם לתמוך בפת"ח, כדי לגרור את עבד-אל-נאצר למלחמה שלא רצה בה. שיתוף הפעולה בין פת"ח והצבא הסורי הלך והתרחב בין השנים 1965 ו-1967, ומספר התקפות הפת"ח שתוכננו בסוריה הלך וגדל, וחולל מתיחות גוברת לכל אורך גבולותיה הצפוניים והמזרחיים של ישראל. דמשק הכריזה על מלחמת שחרור לאומית, ראש הממשלה אשכול וראש המטה הכללי שלו, יצחק רבין, הזהירו בפומבי את