בינינו. מדוע לא שלח לי את נוסח נאומו מראש? נדרש לנו זמן לא-מבוטל להשיג את הנוסח המלא, ואז כבר היה מאוחר מכדי שהעיתונות היומית תפרסם אותו כחדשות, גם אילו היה את נפשה לעשות זאת. אבל כמובן, הסיבות העיקריות ליחס השלילי בישראל היו הרבה יותר עמוקות, ועוד מעט אעסוק בהן. ראש הממשלה יצחק רבין התנגד בתוקף לכל הסדר עם הפלסטינים. זו היתה השקפת רוב רובם של הישראלים. לא יכולנו לעשות רבות בעניין זה בטרם יתן לנו אש"ף תחמושת ללחום בה.

איזו תחמושת? חזרתי על דברי בפגישתנו הראשונה, בינואר: כדי לחולל שינוי במדיניות הרשמית, יש לחולל תחילה שינוי בדעת הקהל. את זאת נוכל לעשות רק אם יסייעו לנו אירועים דרמטיים להתגבר על פחדים נושנים ודיעות קדומות מושרשות. אנחנו צריכים להוכיח שאש"ף השתנה, שהאמנה איבדה את תוקפה, שהפלסטינים מוכנים עתה לפתרון של שלום לסכסוך. לשם כך, אין די בניסוחים דיפלומטיים זהירים, בהצהרות ובנאומים הטעונים פענוח. עלינו לחולל אירועים שייראו לעיני הכל, שיהיו חד-משמעיים, שהטלוויזיה תוכל להביא לסלון של כל בית בישראל.

הצרה היא, אמר חמאמי, שקשה מאוד להנהגת אש"ף לעשות דבר דרמטי מעין זה, אחרי הימנעותה של ממשלת ישראל מתגובה על נאומו הנועז של חמאמי. שוב חזרנו למעגל הקסמים הישן-נושן. העדרה של תגובה ישראלית החליש את האגף המתון באש"ף, ומשום כך לא היה אש"ף מסוגל לתת לנו את התגובה הנחוצה לנו כדי לחזק את אמינותנו בישראל. ובהעדר אמינות, כיצד נוכל לשנות את הלוך הרוחות בישראל ולאלץ את ממשלתנו לשנות את מדיניותה ?

שוחחנו במשך שלושה ימים. לא הייתי צריך לשכנע אותו, אבל ניסיתי לספק לו את הטיעונים שיזדקק להם כדי לשכנע את אנשיו בביירות. הוא מצידו ניסה לספק לי את הטיעונים שאולי אצטרך כדי לעודד את ידידי בישראל לנקוט פעולה נועזת יותר. היינו שותפים, אי-שם בין קווי החזית. לפעמים שכחנו עד כמה אנו חשופים לאש משני הצדדים.

מה אפשר לעשות עכשיו? ערכתי רשימה של אירועים אפשריים, גדולים וקטנים - מין תפריט פוליטי שמתוכו אפשר לבחור את המנות הנוחות ביותר לעיכול כרגע.

המבצע הגדול ביותר שהעליתי היה כינוס של אישים פלסטינים וישראלים, שיעבדו טיוטה מפורטת להסכם שלום בין ישראל ואש"ף. מי יוכל לכנס ועידה כזאת באורח שיאפשר ליאסר ערפאת לתת את הסכמתו, ולישראלים ממחנה השלום להשתתף? אולי איזה גוף אקדמי באוקספורד? אולי לורד ל!ךד1ן, אבי החלטה 242 של מועצת הבטחון, איש ששנינו הכרנו היטב וכיבדנו מאוד?

94