חריף והגיוני, אבל שיגרתי. הוא חסר את מעוף הדמיון, החוש האמנותי המאפשר לפוליטיקאי לחרוג מגבולות המציאות העכשווית ולברוא דבר-מה חדש. נוהגים ליחס לו "מוח אנאליטי", אבל כפי שאמר לי פעם אבא אבן ברשעות לא מבוטלת, "אנאליזה פירושה פירוק דברים, לא הרכבתם."
רבין איננו מפטפט סתם. כשהוכנסתי לחדרו, שם כבר חיכה לי, הוא נכנס לדיון רציני. היתה זו חוויה אינטלקטואלית, שנמשכה כמעט שעתיים.
הוא הבהיר מלכתחילה מה צריך להיות הבסיס לפגישתנו. אינני "מדווח" לו, משום שהדבר היה הופך את שליחותי לרשמית או רשמית-למחצה. אני פעלתי אך ורק כאזרח פרטי. אבל אם פגשתי, כאזרח פרטי, אנשים מעניינים, והגעתי לכלל מסקנה שראש הממשלה צריך לשמוע מה התרחש באותן פגישות, הרי זה מן הראוי שאספר לו, והוא מוכן תמיד להקשיב. הוא לא שיבח אותי על פגישותי, אבל גם לא הסתייג מכך שאקיים אותן, ואף חשב שאולי יהיה להן איזה ערך.
זה היה בסדר גמור מצדי. הדבר הפך אוטומטית את פגישותי לחוקיות, לפי לשונו המעורפלת של החוק. הדבר גם נתן לי את ההזדמנות להמשיך במאמצי לשנות את השקפותיו לגבי פתרון השאלה הפלסטינית.
הוא הסביר לי את סירובו לשקול פגישה עם ערפאת או לנהל משא-ומתן מכל מין, אפילו דו-שיח, עם אש"ף. על פניו, היה טעם בהגיונו. מי שעושה צעד אחד בדרך הזאת חייב להיות מוכן לקבל את היעד הסופי הבלתי-נמנע - מדינה פלסטינית. מי שאינו רוצה להגיע ליעד הזה - והוא בפירוש לא רצה - יהיה שוטה אם יעשה את הצעד הראשון בדרך.
הנה כי כן, ממש בראשית השיחה, הגענו ללב לבו של העניין. האם הקמתה של מדינה פלסטינית טובה או רעה לאינטרסים של ישראל לטווח ארוך?
הצגתי את כל הטיעונים שיכולתי להעלות על דעתי. שלום שיתעלם מרצונם המשותף של ארבעה מיליון פלסטינים לא יוכל להחזיק מעמד. מנקודת הראות הבטחונית, שלום עם העם הפלסטיני יהיה בטוח יותר משלום עם משטר רודני בלתי-יציב מעיקרו בעמאן.
רבין טען בעקשנות שהפלסטינים לעולם לא יכרתו שלום עם ישראל, וכל פלסטיני האומר אחרת רק מעמיד פנים. כשאני מטיף למשא-ומתן עמם, אני עוזר להם לזכות בלגיטימציה בזירה הבינלאומית. את הטיעון הזה הייתי עתיד לשמוע לעתים קרובות.
לא היו לרבץ אשליות בשאלה למי נתונה נאמנותם של הפלסטינים. בניגוד לפוליטיקאים ישראלים רבים אחרים, הוא הודה בשיחות פרטיות שאש"ף מקובל למעשה על רוב מניינם ובניינם של הפלסטינים כמנהיגם. הוא לא האמין בנסיון להקים איזו הנהגה קוויזלינגית בגדה המערבית. הוא