השבועות הבאים היו גדושי פעילות. חמאמי התקשר מלונדון פעמיים או שלוש בשבוע. מעולם לא היה אש"ף כה קרוב למדיניות של שלום, ומעולם לא היה הרעיון הזה כה קרוב להתקבל על דעת הקהל הישראלית. שנינו היינו שרויים בהרגשה המרנינה שהדברים מתקדמים סוף סוף, שסייענו בהנעתו של תהליך היסטורי כביר. היתה זו הפעם הראשונה, אך לא האחרונה, שהרגשנו כי דברים גדולים עשויים להתחולל, רק כדי לראות את תקוותינו נמחצות נוכח הכוחות שיצאו לפעולה נגדן.
מה שחמאמי אמר ועשה הפך לחדשות בישראל. שוחחתי בצינעה עם מספר עורכי עיתונים ישראלים, כתדריך רקע. מודעותם החדשה השתקפה באורח טיפולם בחדשות אלה. אפילו שני עיתוני הערב, שניהם שוביניסטיים קיצוניים שמילאו תפקיד הרה-גורל בשטיפת מוחו של הציבור הישראלי, החלו לפרסם את הצהרותיו של חמאמי. בכותרת שהופיעה בידיעות אחרונות ב-12 באוקטובר 1975 נאמר:
נציג אש"ף בלונדון: אני מכיר בישראל - עמדתי מקובלת על ראשי אש"ף."
כעבור חודש, ב-20 בנובמבר, הקדיש ידיעות עמוד שלם לראיון שנתן חמאמי לעיתון הולנדי, מתוך הבנה שהדברים יתפרסמו בעת ובעונה אחת שם ובישראל. התוכן: רק אם היהודים הישראלים והערבים הפלסטינים יגיעו לכלל הסכמה, יבוא שלום למזרח התיכון.
☆ ☆ ☆
לקראת סוף נובמבר ביקר יאסר ערפאת במוסקבה. ערב צאתו התקשר אלי חמאמי בהתרגשות רבה ואמר שיש לצפות לשינוי פומבי במדיניות אש"ף