שאלתי על [הבית של] עאדל.
נסה שוב, בבקשה!
בהחלט. זה נהפך לעבודה רצינית. טוב, בסדר. אני אנסה שוב, בהחלט.
אני מצפה לשמוע ממך עוד בשורות בקרוב.
ערב טוב, להתראות.
או שיחה שהתקיימה כעבור חודש בערך, ב-13 בינואר 1976. אחרי שהקריא לי מאמר ארוך שהתפרסם בגארדיאן על המועצה שלנו, שאל אותי לבריאותי ואמר שנשמעתי חלש בשיחתנו הקודמת, כשהתקשר אלי לבית החולים אחרי נסיון ההתנקשות בחיי:
כן, אני בסדר. זה היה מיד אחרי הניתוח. אז עוד הייתי חלש מאוד.
עכשיו אני בסדר גמור, כן, תפרו אותי בחזרה, כמו חדש. (צחוק) נכון מאד. אמור לי, סעיד, הרדיו והטלביזיה בישראל נותנים היום תמונה גרועה מאוד של נאומו של [פארוק] קדומי באו"ם. האם הוא היה קיצוני מאוד? הם אומרים שזו היתה הצהרה קיצונית ביותר.
אוף, שטויות, שטויות, לא, לא, לא. שמע, אם אתה מתייחס לדברים שהוא דיבר עליהם - ציונות וכן הלאה - טוב, כל אחד יכול להגיד שזה קיצוני, כמובן. עכשיו שים לב, אורי, אם ארה"ב מתחילה לדבר על קומוניזם, היא גומרת בדיבורים על דטאנט ושלום. הם מדברים על קומוניזם והם מתקיפים את הקומוניזם, אבל אז הם מדברים על דטאנט. הוא מדבר על ציונות, זה נכון. הוא מתקיף את הציונות, זה נכון, וזה לגיטימי. אתה לא צריך להיות פלסטיני בשביל להתקיף את הציונות. אתה מבין? [גם] הקומוניסטים הישראלים מתקיפים את הציונות. הוא דיבר על שלוש נקודות. מבחינה פוליטית, הוא דיבר על שלוש נקודות: על נסיגה ישראלית, וזה משמעותי מאוד. ישראל צריכה לסגת ולקיים את החלטות האו"ם. [חמאמי התכוון לכך שבתביעתו כי ישראל תיסוג מהשטחים שנכבשו ב-1967 בהתאם להחלטה 242, קדומי הכיר בעקיפין בישראל שבגבולות שלפני 1967. אחר כך באו מספר משפטים שאי-אפשר לפענח מן ההקלטה, שעניינם תביעתו של קדומי למדינה פלסטינית.] ואז הוא דיבר בפירוש על שלום באמצעות ביצוע החלטות האו"ם. באמת?
עכשיו, זהו הנושא הפוליטי של הנאום שלו. אבל אם אתה לוקח את מה שהוא אמר על ציונות...
נוכל לקבל בדחיפות את נוסח הנאום, בבקשה?
טוב, חכה רגע... זה בערבית, אבל אני אקריא לך באנגלית, בסדר? [כאן קרא חמאמי קטעים מהנאום.] טוב, תראה, כנראה שאתה אחד האנשים שיכולים להבין את זה טוב מאוד. זכור את המאמר שלך אחרי מושב