שהבריטים מינו אותו לכהונתו. למעשה, הבריטים תמכו גם בו וגם בבן-גוריון, שני לאומנים קיצוניים, כדי לחרחר מריבות בין שני העמים. הם גם ערערו בכך את מעמדה של משפחת נשאשיבי, שעמדה בראש ההתנגדות למשפחת חומייני ותמכה בעבדאללה מלך ירדן.
עאדל חמאמי, אביו של סעיד, היה חבר במפלגת אל-איסתיקלל (עצמאות), שנאבקה הן במופתי והן בעבדאללה והיתה מוכנה להסכים לעלייה יהודית מוגבלת, כדי להציל את קורבנות היטלר באירופה. לבני משפחת חמאמי היו מכרים יהודים, וסעיד שמר מספר זכרונות מעורפלים מתל אביב. כשהוגלתה משפחתו מיפו, התגוררה בתחילה במחנה פליטים בקנטרה, על תעלת סואץ. אבל המצרים לא חיבבו את אנשי איסתיקלל, וכעבור שנה היה עליהם לעזוב. הם עקרו לצידון שבלבנון.
עכשיו העסיקה אותו לבנון עד מאוד. מלחמת האזרחים כבר השתוללה שם. הפלסטינים נסחפו לתוכה, במידה רבה כנגד רצונם. אש"ף היה בשיאו, אבל נשקפה לו סכנה חמורה. חמאמי היה סמוך ובטוח שכל זה אינו אלא מזימה אמריקנית להרוס את התנועה הפלסטינית.
באותו ערב ראיתי את יאסר ערפאת בטלוויזיה במלוני, מתחבק עם ג׳ורג, חבש, ראש חזית הסירוב באש"ף, והבעתי חששות כבדים בדבר השפעתה של תמונה זו על דעת הקהל בישראל. אבל חמאמי הסביר שאין זו רק התלכדות נוכח סכנת מוות, אלא גם דרכו של חבש למצוא את דרכו בחזרה לזרם הראשי, שתמך עתה בהסדר פוליטי.
☆ ☆ ☆
מפעם לפעם, במהלך שיחותינו, גברה עלינו יד הסקרנות הפשוטה. הייתי שואל שאלות בנושאים שעמדתי לכתוב עליהם בעולם הזה. איש מאלה שקראו את דיווחינו על המתרחש בעולם הערבי, שנתגלו פעמים רבות כמדויקים במידה מפתיעה, לא יכול לנחש שהמידע הזה הגיע במישרין מהצד השני.
הוא מצידו המטיר עלי שאלות בנוגע להיבטים שונים של החיים היהודיים שעוררו את סקרנותו. לדוגמה: מדוע היהודים מנענעים את גופם כשהם מתפללים?(למען האמת, לא ידעתי. חשבתי שזו מין קידה, מחווה של הכנעה לפני ריבונו של עולם.) שאלה אחרת: מה יחסי שלי לציונות? הסברתי לו שהציונות היא האמונה המרכזית בישראל, ובעיני רוב הישראלים אינה אלא פטריוטיות ישראלית. אין שום סיכוי לתנועת שלום כלשהי בישראל אם היא תיעשה מזוהה עם אנטי-ציונות. הוא הבין את