שקיבלו הבטחות מארצות הברית שהדבר הוא לרוחן של וושינגטון וירושלים גם-יחד. בשיחות שניהלתי עם רבין מאוחר יותר, הוא הסביר לי שהעדיף כיבוש סורי של לבנון כולה, לא רק משום שהדבר ידלל את פריסתם של הכוחות הסוריים ויפחית את הסכנה של התקפה סורית על ישראל, אלא גם משום שעל הסורים אפשר לסמוך שימנעו התקפות פלסטיניות על ישראל. הנסיון ברמת הגולן לימד שבכל מקום שצבאות ישראל וסוריה ניצבו במישרין זה מול זה, פנים אל פנים, שרר שלום. הסורים, בידעם שכל תקרית מקומית עלולה להסלים למלחמה בקנה-מידה מלא, בלמו את בני-חסותם הפלסטינים ביד ברזל.
אכן, אחרי שנכנסו הסורים ללבנון, קרא רבין להניח לסורים להגיע עד לגבול ישראל. את צעדו זה חסם שמעון פרס, שהיה אז שר הבטחון. באותה עת התחוללה מאחורי הקלעים מלחמה עזה בין רבין ופרם על הנהגת מפלגת העבודה והממשלה, וכל צעד שעשה רבין הותקף מיד על-ידי עיתונאים ופוליטיקאים ממקורבי פרס (כינינו את לישכת העיתונות הזאת בשם יונייטד פרס). וכך, כשהחל הצבא הסורי להתקדם לעבר הגבול הישראלי-לבנוני, קמה זעקה גדולה בישראל: הצעד הוצג כסכנה קיומית למדינה, ונרמז כי רבין הרכרוכי איננו נועז די הצורך להתייצב בפני הסורים. רבין, כאילו ניסה להוכיח שהצדק עם מתנגדיו, אבל מסיבות מנוגדות בדיוק, הסכים להכריז על נהר הליטני כקו אדום שמעבר לו כל צעד סורי ייחשב כהתגרות בישראל. הסורים אכן נעצרו. התוצאה המעשית היתה שבין נהר הליטני לגבול ישראל נוצר חלל ריק, ואותו מילאו כוחות אש"ף במהירות רבה. למצב זה היו תוצאות הרות-גורל בשנים הבאות. היה זה נצחון יקר לפרס, אותו "חתרן בלתי-נלאה," כפי שכינה אותו רבין לימים בזכרונותיו.
עת התרחשו כל הדברים הללו, לא נפגשתי עם חמאמי. אישיות חדשה הופיעה בזירה; המגעים הוצאו מידי חמאמי. עיצאם סךטאוו-י קיבל אותם לידיו, אחרי הביקורת שלו על חמאמי בגלל מגעיו המתמידים עם גורמי שוליים אנטי-ציוניים בישראל. נוצרה מערכת יחסים חדשה - אבל את הסיפור הזה אמשיך בפרק אחר.
☆ ☆ ☆
נפגשתי שוב עם חמאמי כעבור שנה וחצי בערך. הסניף הבריטי של האגודה הפרלמנטרית לשיתוף-פעולה אירופי-ערבי ערך בלונדון מפגש, שנקרא בצניעות סמינר, בין 30 בספטמבר ל-1 באוקטובר 1977. היה זה