(כאן ציטטתי בהרחבה את ההכרזות של ערפאת וסרטאווי, שכבר הזכרתי אותו.)
אדוני היושב-ראש, אש"ף הזה. ההנהגה הזאת של אש"ף, יאסר ערפאת, אחרי ההכרזות האלה - לא נסתרות, לא כלפי המערב, אלא בביטאונים ערביים הנקראים על-ידי מיליוני ערבים, כמו "פלסטין אל-ת׳אורה", שנקרא על-ידי כל פלסטיני במיזרח התיכון, או"אל-חוודס׳׳, שנקרא על-ידי כל חוגי הערבים בכל ארצות-ערב - אש"ף זה הגיע לטאיף, ונבחר לסגן שלישי של נשיא-הוועידה, וקיבל מן הוועידה הבטחה לתמיכה.
אדוני היושב-ראש, אני לא מציע שממשלת-ישראל תקבליאת גישתנו ואת תכנית-השלום שלנו. אנחנו חלוקים באופן יסודי בעניין זה, הדבר ידוע ואני לא מחדש פה דבר. אני רק מבקש דבר אחד: האם מדינת-ישראל, תהיה מדיניותה כאשר תהיה, האם כנסת ישראל יכולות להתעלם לחלוטין ממה שקורה מסביבנו? האם למען תועלת תעמולתית חולפת, שתישכח תוך כמה ימים, אנחנו צריכים להתעלם ממה שקורה בעולם הערבי? האם אנחנו צריכים לשכוח את עצמנו במין שילהוב-יצרים-עצמי, מן הסוג ששמענו כרגע מפיו של חבר-הכנסת משה שמיר?
אדוני היושב-ראש, אני מציע שהכנסת, במליאה או בוועדה, תתמודד עם ההתפתחויות החדשות בצורה רצינית, ותקבל פעם סקירה רצינית גם מן המקורות הרשמיים וגם ממקורות אחרים. אדוני שר-החוץ, יש מקורות אחרים. יש מגעים אחרים, יש אינפורמציה אחרת. האם לא הגיע הזמן שהכנסת תשמע את כל המידע הזה מכל הצדדים, תסקור את המצב במרחב כמו שהוא עכשיו, אולי זה ישכנע גם את ממשלת ישראל לחולל פה ושם שינוי כלשהו בהשגותיה, בשיקוליה ובהתבטאויות?
בתשובה לנאומי, דחה כמובן שר החוץ את כל העובדות שהצגתי וחזר על עמדתה הנוקשה של הממשלה. אבל בסופו של דבר החליטה הכנסת להעביר את הצעתי, ביחד עם הצעתו הנגדית של משה שמיר, לוועדת החוץ והבטחון של הכנסת, וזו הצורה המזערית של אישור. עובדה זו, ביחד עם העובדה שדברי לא חוללו את הסערה הרגילה של מחאות והאשמות, לרבות הוקעתי כסוכן אש"ף וכבוגד - כפי שקרה בהזדמנויות אחרות - מוכיחה כי זרם האיתותים מאש"ף התחיל להשפיע על דעת הקהל הישראלית, ובעקיפין - על הפוליטיקאים.
כעבור שבוע, ב-11 בפברואר, נשאתי את נאומי האחרון בכנסת. כבר הודעתי על כוונתי לפנות את מושבי, ולכן היה זה נאום הפרידה שלי. הואיל והתפטרות מן הכנסת היא מאורע נדיר - שום פוליטיקאי שפוי בדעתו אינו מקיים הבטחות התפטרות - לא היה נוהג מגובש לנאומים מסוג זה, אבל ראש הממשלה ושרים אחרים חלקו לי כבוד בכך שנכחו בו.