לבקשת הוועד הפועל של אש"ף, ואחר-כך בגיבוי המועצה הלאומית הפלסטינית (בהחלטתה ממרס 1977) - להצדיקן ולהגן עליהן בלב העולם הערבי ובפני דעת הקהל הישראלית." מחווה מרשימה מעין זו, גם אם היא נראית נועזת ביותר, היתה חיונית מצד המנהיגים הפלסטיניים: "היינו צריכים להזמין את שותפינו הישראלים לביירות, לחילופי השקפות ישירים עם מר יאסר ערפאת: מוטב עוד יותר, היינו צריכים להזמין אותם לשאת דברים בפני המועצה הלאומית הפלסטינית, כשערכה זו את מושבה בדמשק באפריל שעבר, חודשיים לפני הבחירות בישראל. אז היה אש"ף יכול להפגין באורח מובהק את נכונותו לכונן שלום אמת, המקובל על שני הצדדים, וזה היה מעניק מידה של אמינות לפציפיסטים הישראלים בעיניהם של בני ארצם."

הממונים על מר סרטאווי התכחשו לו מכללא. לא זו בלבד שהמועצה הלאומית הפלסטינית לא הזמינה אותו לדווח לה על שיחותיו עם הישראלים המתקדמים, אלא היא קיבלה החלטה האוסרת על מגעים עם כל יהודי שאיננו אנטי-ציוני, "להלכה ולמעשה גם-יחד." התפטרות המחאה של מר סרטאווי מהמל"פ לא התקבלה, אבל יועצו של מר ערפאת ניתק לאלתר את שיחותיו עם השותפים הישראלים לדו-שיח. "אני איש-צבא ממושמע," הסביר, "ומעולם לא חרגתי מהוראותיהם של נציגי העם הפלסטיני." הוא חושב, פחות-או-יותר, שהממונים עליו שגו כשנכנעו לשואפים לחסום דרך זו. "נוקשותה של הקואליציה של מר בגין ואי-רגישותה של מפלגת העבודה היו צריכות, להפך, לדרבן אותנו להכפיל את מאמצינו, תחת שניפול לפח שכרו לנו אויבי השלום."

לפיכך נקט מר סרטאווי יוזמות שונות שתכליתן לחדש את הדו-שיח בין ישראלים ופלסטינים "על בסיס מוצק ורחב יותר." הוא קיווה לקבל תחילה את גיבוי אש"ף ואחר-כך את גיבויה של הליגה הערבית, ומוטב בוועידת הפיסגה שלה הצפויה להתקיים בקרוב.

האם הוא סבור שהוא מנהל מלחמת-יחיד? לא, אמר, ההפך הוא הנכון:

די להזכיר את העובדה שמיליון וחצי פלסטינים בשטחים הכבושים מבינים כמוהו את חשיבותה החיונית של דעת הקהל הישראלית ומוקירים עמוקות את התמיכה המוסרית והחומרית שמעניקים להם היהודים הדמוקרטים, נוכח דיכויים של כוחות הכיבוש.

אש"ף צריך להביא בחשבון את דיעותיהם ושאיפותיהם של כל המיגזרים בעם הפלסטיני, ובמיוחד של תושבי השטחים הכבושים, שאם לא כן יעמיד אש"ף בסכנה את ייצוגיותו ואת תפקידו, הצהיר מר סרטאווי בלהט.

תגובתם של שני הצדדים לאתגר זה היתה מעניינת.

אויביו של סרטאווי ניסו להשיג את גינויו חד וחלק בוועד הפועל. אבל

272