להפתעת הכל, הוכיחו את עצמם הכוחות הפלסטיניים היטב. הם לא היו מסוגלים להתמודד עם צה"ל בקרב הפתוח, מכיוון שלא היו מאומנים ולא מצוידים למטלה כזאת. לא היה להם כל חיל אוויר, והנשק הכבד המועט שהיה ברשותם היה מאוחסן רובו ככולו בארגזים שבהם הגיע לידיהם, משום שלא היה ביכולתם להפעילו. אבל בערים ובמחנות הפליטים, נלחמו הפלסטינים היטב ובעקשנות, וזכו לשבחים מפי מספר קצינים ופרשנים ישראלים.

הנקודה המכרעת היתה צידון. רק כביש אחד עולה מגבול ישראל לביירות, והוא עובר באמצע צידון. צידון כבר היתה זירת קרב מכריע לפלסטינים. שם הושמד טור משוריין סורי ב-1976 על-ידי כוחות פלסטיניים, שניצלו היטב את יתרונם של כוחות בלתי-סדירים וסדירים-למחצה על שריון אויב בלוחמת רחוב. עד כמה שהדבר נשמע מוזר, מפקדם של הכוחות הפלסטיניים המנצחים באותו קרב היה אבו מוסא - אותו קצין עצמו שהצטרף ב-1983 לקשר הסורי נגד בני עמו.

צה"ל לא יכול לערוך התקפה בקנה-מידה גדול על ביירות מבלי לכבוש את צידון תחילה. אבל שם ניהלו הפלסטינים מאבק עיקש, שנמשך ימים על ימים בעיר עצמה ובמחנה הפליטים עין חילווה (שאיננו כלל מחנה, אלא עיר שלמה שנבנתה על-ידי הפליטים, כמו כל שאר המקומות הקרויים מחנות פליטים בלבנון). בטרם הודברה ההתנגדות, לא היה ביכולתו של עיקר כוח צה"ל להגיע לפאתי ביירות ולהעביר לשם אספקה, ואף הכוח שהונחת מן הים בדאמור, בין צידון לביירות, לא יכל לקבל את התגבורות הדרושות. המלחמה, שהיתה אמורה להימשך 24 עד 48 שעות, נהפכה לדבר-מה שונה לחלוטין. היא התמשכה הלאה ואיפשרה להתנגדות הציבורית הישראלית להתפתח ולהפוך לכוח פוליטי חשוב.

מצפון לצידון, במבואות ביירות המערבית, התפתח עוד קרב גדול בחאלדה, צומת דרכים חיוני ליד נמל התעופה הבינלאומי. במשך ימים נבלם שם צה"ל על-ידי ההתנגדות הפלסטינית. כפי שסיפר לי ערפאת אחר-כך, הוא, אבו ג׳יהאד ואבו ואליד, מפקדיהם הפוליטיים והצבאיים של כוחות פת"ח, ביקרו בקו החזית שם מדי יום, בידעם מה רבה חשיבותו של הקרב הזה. מאה וששים לוחמים פלסטיניים נהרגו שם, אבל כך זכתה ביירות המערבית בזמן הדרוש להתכונן להגנה שאיפשרה לה להחזיק מעמד למעלה משבעים יום. "לפני שהתחילה המלחמה, לא היה אף מוקש אחד במקומו, היינו לגמרי לא-מוכנים," אמר לי ערפאת.

ההתנגדות בחאלדה היתה חזקה די הצורך לאלץ את צה"ל למצוא דרך אחרת להגיע למערב ביירות. הכוחות שעשו זאת לא באו מדרום, אלא ממזרח, שם חצו שטח שהיה אמור להיות מוגן על-ידי הסורים. כוחות אלה

289