שירותי הבטחון למשרדו, וידידי סברי ג׳ירייס נותר לסמל לבדו את הנוכחות הפלסטינית, במשרדיו הריקים של מרכז המחקר הפלסטיני שכל תכולתו הופקעה על-ידי צה"ל ונשלחה לישראל. (לימים הוחזר חלק ממנה במסגרת הסכם לחילופי שבויים. הפלסטינים התגאו בכך עד מאוד והתפארו כי ספריהם חשובים להם יותר משבוייהם.) כעבור זמן-מה התפוצצה פצצה ליד המרכז, ואשתו של ג׳ירייס נהרגה.

שמעתי את כל הסיפורים הללו על חברים ומכרים כשהתהלכנו לנו ברחובות סן ז׳רמן. אבו פייסל היה עסוק בקניות קדחתניות, לא למען עצמו אלא לאבו עמאר, שאותו שירת זמנית כעוזר אישי. קנינו אופני התעמלות וכן מין חומר פלסטי המשמש להתעמלות לכפות הידיים. נראה שערפאת היה זקוק לו משום שקיבל התכווצות בשרירי הידיים מרוב חתימות על מסמכים. בעת המצור על ביירות סבל מהתקפה של אבני מרה ויצא מכלל פעולה לימים אחדים, ומשום כך נפוצו שמועות כאילו הוא נהרג על-ידי פצצה ישראלית. בלב כל הפעילות הזאת, ההתרוצצויות הבלתי-פוסקות בין בירות העולם, הוא ניסה לשמור על כושר גופני.

אכן, לא היה קל לארגן פגישה עם ערפאת, משום שהתקשורת היתה קשה. למען בטחונו, הוא לא הודיע מעולם על תנועותיו, אלא הופיע בפתאומיות פה או שם, כדי להקשות על אויביו - סורים, ישראלים ורבים אחרים - לתכנן נסיון התנקשות בחייו. גם כשקבע פגישה עם קרייסקי, הוא הוציא את האוסטרים הדקדקנים מדעתם משום שלא הודיע להם מראש כיצד ומתי הוא עתיד להופיע. קרייסקי נאלץ לצאת לשדה התעופה במפתיע, כשנמסר לו שערפאת יגיע תוך שעה מסופיה במטוסו הפרטי של שליט בולגריה - ואז נאלץ להמתין שעה, משום שהמטוס התאחר.

נראה שעכשיו נמצא ערפאת אי-שם בין תימן לעירק, ומשרדו בטוניס התקשה להתקשר עמו. במשך כל היום ניסה אבו פייסל ליצור קשר, אך לשווא.

בערב משכנו את ידנו מנסיונות נוספים ויצאנו למסעדה סינית, שם אכלנו בחברת מקסים גילן, ישראלי יורד המתגורר בפאריס, שפרסם בטאון יוצא-דופן בשם ישראל ופלסטין המספק לשני הצדדים מידע מעניין על המתרחש בשני הצדדים. מקסים, שעבד פעם במערכת שלי בתל אביב, היה שופע כמו תמיד פיסות מידע מעניינות, והשיחה שהתנהלה מעל האוכל הסיני היתה מאלפת ביותר.

השעה היתה מאוחרת למדי כשחזרתי עם אבו פייסל "הביתה," לישון בחדרי האורחים במשרדו של עיצאם. הטלפון צלצל כמטורף. טוניס היתה על הקו. "חיפשנו אותך כל הערב," אמר האיש בצידו השני של הקו, "איפה היית לעזאזל?" היה זה רמזי חורי, ראש לשכתו האישית של ערפאת. הוא

312