מתי קם בלב ולב. אנה לחשה לו, "אתה יכול לצאת לנמל התעופה, זה לא ישנה בין כה וכה. בשום פנים לא תוכלו להגיע לטיסה."

תוך שניות, התמלא החדר בפעילות שלא תאמן. ארנון ואני הבאנו מזוודות כבדות, מתי, שאינו נוהג להעמיס את עצמו בחפצים, הביא רק תיק קל. הצלחנו אי-כה לדחוס את כל חפצינו למעלית והגחנו לרחוב כמו עדר תואים מבוהל. עיצאם ומתי הורצו למכונית משטרה ממתינה, ארנון ואני, עם אנה, נכנסנו למכוניתו של עיצאם. אנוואר אבו עיישה אחז בהגה.

אנוואר, שהיה עתיד לעמוד לצדו של עיצאם בעת ההתנקשות בחייו,

היה יושב-ראש ארגון הסטודנטים הפלסטינים בצרפת. הוא למד משפטים ונעשה עוזרו של עיצאם כשחזר אבו פייסל לביירות לפני המלחמה. הוא כתב ספר נוגע לב על נעוריו בחברון תחת הכיבוש הישראלי. אביו היה נהג אוטובוס, ואנוואר נהג במכוניות מאז ילדותו. אבל מבחן הנהיגה האמיתי שלו הגיע עכשיו.

מכונית המשטרה דהרה מלפנים, פנסיה הכחולים מהבהבים, הסירנה שלה צופרת במלוא עוצמתה, צוללת לתוך תנועת הבוקר הפאריסאית, ומכוניתנו צמודה אליה מאחור. במשך קילומטרים על קילומטרים פילחנו את התעבורה כמו סכין בחמאה. זיגזגנו ימינה ושמאלה, חצינו רמזורים אדומים, ניצלנו בנס ממאות התנגשויות, לא ירדנו ממאה קמ"ש. התנועה הצפופה בעיר, והתנועה הצפופה לא פחות ממנה על הכביש המהיר, נבקעה לפנינו כמו ים סוף לפני בני ישראל.

ראיתי את שערותיו של ארנון מסתמרות בזו אחר זו. באשר לי, הייתי שרוי בהתרוממות רוח. ככה אני נוהג בדרך כלל.

הגענו לאורלי חמש דקות לפני אחת-עשרה, ודלפק הטיסה היה סגור. "השאירו את המזוודות כאן. אנה תחזיר אותן הביתה!" הורה לנו עיצאם. אצנו לביקורת הדרכונים, עם שוטר מלפנים. השוטר נופף בתעודתו, אנו נופפנו בדרכונינו הישראליים, והניחו לנו לעבור. עברנו בריצה במסדרונות האינסופיים.

המטוס חיכה לנו. השוטר העביר בקשר את ההוראה לעכב אותו. הנוסעים התמהים המתינו באולם היוצאים. ואז חל סיבוך. מחמת טעות כלשהי הוזמנו מושבינו במחלקת הנוסעים. עיצאם התעקש על מחלקה ראשונה. התפתח ויכוח, היה צורך להנפיק כרטיסים חדשים. פתאום היה לנו שפע של זמן, משום שהיה צורך לשבץ את הטיסה מחדש במערך ההמראות מנמל התעופה, והדבר גרם לעיכוב של יותר משעה.

עיצאם היה מודאג, משום שגונבה לאוזנו שמועה שאיברהים סוס, נציגו הרשמי של אש"ף בפאריס, יהיה באותה טיסה. סוס לא היה אמור לדעת מאומה על פגישתנו. סוס - מוסיקאי מחונן ומתון בלי כל ספק - ניסה,

318