הפועל של אש"ף שייצג את החזית הדמוקרטית של נאיף חוואתמה. מבחינתנו, היתה זו הבחירה הגרועה ביותר שבגדר האפשר. קדומי היה אויב ותיק, האיש שהקדיש את מאמציו לחבלה ביוזמותיו של עיצאם סרטאווי ועדיין קיווה לפיוס בין ערפאת לסורים. רבו ייצג ארגון שהיה מקורב ביותר לסוריה ולברית המועצות.

היתה זו בחירה אופיינית לאש"ף. פשרה בין מגמות מנוגדות, שקולה במאזני צורפים. אש"ף הסכים בחשאי להשתתפותה של משלחת שלום ישראלית, ואישר אישית את הנציגים שהוזמנו, לרבות הציונים. בה בעת שלח כנציגיו שני אישים שהתנגדו לדו-שיח עם ישראלים ציונים. בשליחת אישים המקובלים על סוריה, מנע אש"ף התקפה סורית על הוועידה שבה ישבו יחדיו פלסטינים וישראלים. העניין היה מסובך למדי.

התוצאה המעשית היתה הרסנית. הנה אנחנו, ישראלים המותקפים באכזריות בארצנו בגין השתתפותנו בוועידה, ונציגיו הרשמיים של אש"ף ממאנים להתקרב אלינו. בעת שישבו קדומי ורבו לידנו במזנון, או חלפו על פנינו במסדרונות האינסופיים, הביטו בנו כאילו היינו שקופים, לא אמרו בוקר טוב ואפילו לא נדו בראשם כהכרה בקיומנו. המקום המה עיתונאים ישראלים שקיבלו תדריך יסודי משגרירות ישראל (זו עקבה בשבע עיניים אחר המתרחש בוועידה), והדבר לא נעלם מעיניהם.

לפעמים היה המצב פשוט מגוחך. המשלחת הפלסטינית כללה אחדים מטובי ידידינו. עם זוהיידי טרזי, המשקיף הקבוע מטעם אש"ף ליד או"ם, ביליתי ערבים שלמים בשיחה נעימה. שפיק אל חוט, שגריר אש"ף בביירות, היה נוכח בפגישה הדרמטית הראשונה עם ערפאת. אדוארד סעיד, המלומד הפלסטיני הידוע, שהוזמן כמונו בתור אישיות נכבדה, הוא ידיד חביב ומכובד עלינו. כל אלה היו שרויים במצוקה. החלפנו ברכות ושיחות ידידותיות בקרנות זווית במלונות, או הערות חטופות במסדרונות, אבל נציגיו הרשמיים של אש"ף לא יכלו כמובן להמרות את ההנחיות שקיבלו מן הממונים עליהם.

אחד הנציגים החשובים ביותר בוועידה היה שר החוץ החדש של אוסטריה, ארווין לאנק, שר הפנים לשעבר שעמו ביליתי שעות כה רבות בהתייעצויות עם סרטאווי בנוגע למעשי הזוועה של אבו נידאל. הוא הזמין אותנו לחדריו במלון והבטיח לנו להסדיר פגישה חשאית בינינו לבין פארוק קדומי. הוא חשב שקדומי עשוי להסכים למפגש כזה תחת חסותו של השר האוסטרי, שיערוב לסודיות מוחלטת. אבל למחרת נאלץ לאנק להודיע לנו, בעצב רב, שקדומי סירב, בתואנה של רגישות המצב בין אש"ף לסוריה.

בערב הראשון של הוועידה השתמשו נציגי אש"ף בתעלול פרלמנטרי כדי לקבל את רשות הדיבור. הם העמידו פנים כאילו הם מקריאים מברק

367