מירבית, עה כמה שזה ניתן לבן-אנוש, שכן בן-דורי אנוכי, בן תקופתי, ארצי ועמי, ושאיפתי לאובייקטיביות יכולה להתממש רק במיסגרת זו.
* * *
לא התכוונתי לגעת בכלל בנקודה היהודית. הבדיחה על ״הפיל והשאלה היהודית״ עמדה לנגד עיניי.
אך החל ביומי הראשון על אדמה קומוניסטית (לשעבר) נוכחתי לדעת שאי-אפשר לברוח מהשאלה היהודית אף לרגע. ולא רק מפני שמארכס ורבים מאבות הקומוניזם היו יהודים. אלא גם מפני שיש יהודים בכל הארצות האלה שהם, והיחס אליהם, האנטישמיות וגם היחס לאנטישמיות, הם חלק חשוב של המציאות המשתנה.
הבעיה הלאומית היא אחת מנקודות-התורפה של התהליך בכל מיזרח-אירופה, והיהודים, כ״לאום״ מוכר בברית-המועצות וכציבור חוץ-לאומי במדינות אחרות, מסמלים לא-אחת את התהליך כולו, לטובה ולרעה.
* * *
כשקיבלתי את ההצעה לכתוב ספר זה, לא ידעתי שאשקע במלאכה במשך זמן כה רב. אבל אני חייב להודות שנהניתי מכל רגע.
באתי במגע עם עמים וארצות שלא היכרתים, ואיכשהו התאהבתי בכל אחד מהם, על מעלותיהם ומיגרעותיהם.
ובעיקר: היכרתי הרבה אנשים בני כל העמים האלה, פשוטי-עם וקשי-יום, אינטלקטואלים ומנהיגים. כמעט כולם עיניינו אותי, רבים מהם מצאו חן בעיניי, אחדים הקסימו אותי ממש. על כך אני אסיר-תודה.