הסביר, מפני שקרא במשך שנים את המדור שלי ב״העולם הזה", שבראשו התנוסס תצלומי. היה קשה לנו לעכל שלמד עברית באוניברסיטה במוסקווה.

מדוע עברית דווקא? אחרי שגמר את שרותו הצבאי כמפקד-טנק, התקבל לאוניברסיטה. בגלל ציוניו הגבוהים, 5 בכל המיקצועות - ברוסיה, 5 הוא הציון הגבוה ביותר - ניתן לו לבחור בין יפאנית לעברית. מכיוון שעל השפה היפאנית היו קופצים רבים, בחר בעברית.

הפרופסור שלו היה יהודי, שידע ללמד את השפה בצורה לא-שיגרתית - תוך לימוד ההווי הישראלי, הצגת מחזות, קריאת עיתונים, הקשבה ל״קול ישראל" וסיפור בדיחות. (לדוגמה: אוניה רוסית באה לארץ. פועלי-הנמל בחיפה שמעו את הקצינים מקללים ברוסית ואמרו: "אוש, הרוסים האלה כבר הספיקו ללמוד עברית!")

יתכן שבחירת השפה היתה מושפעת גם ממוצאו של יורי-2. למרות שמו האוקראיני - קוסטנקו - אביו הוא רוסי, וכך הוא מוגדר בסעיף הלאום גם בדרכונו. "יש לי גם קצת דם צועני,״ ציין יורי. אמו, לעומת זאת, היא יהודיה אוקראינית, המוגדרת בדרכונה כ״עבריה".

יורי אינו יודע אידיש, וגם אמו ידעה רק כמה מילים בשפה זו. למשל: "גיט יונטב", ״גיט שאבעס״, ובעיקר "תוחם״. (כמו במישפט: "תיכף תקבל מכות בתוחס!״) לפני החגים (הרוסיים) היה אביו קונה דגים בשוק, והאם היתה מכינה ״געפילטע פיש״. זה נחשב כמאכל הכי מכובד בבית. בפסח היו קונים מצות, וגם בשאר ימות השנה היו אוכלים מהן. אבל זה לא היה קשור אצלם באיזשהו פולחן דתי. הם ידעו רק שזה בא איכשהו מהתנ״ך. הם לא קיבלו בבית שום חינוך דתי. אבל ההורים האיצו בו ובאחיו להצטיין בלימודים (דבר שנראה לו כתכונה יהודית), והם באמת הצטיינו.

"תמיד ידעתי שאני חצי רוסי וחצי יהודי,״ אמר. "תמיד קינאתי בילדים שגם האבא וגם האמא שלהם היו יהודים. חשבתי שהם אנשים שלמים, ואני חצי-חצי.״

"מה אתה, לפי תחושתך?" שאלתי. "רוסי? יהודי? סתם בן-אדם?"

הוא התקשה להשיב. שאלתי שאלה אחרת: "כשיש מישחק כדורגל בין רוסיה ובין - נגיד - אנגליה, האם אתה שמח כשהרוסים מנצחים?"

הוא חשב על כך ואמר: "כן, זה נכון, אני שמח." משמע, ההזדהות היסודית שלו היא בכל זאת רוסית.

למרות שהכל ידעו שהוא חצי-יהודי, מעולם לא שמע בבית-הספר איזושהי הערה או קללה. להיפך, מכיוון שהיה תלמיד מצטיין, השתדלו הכל להעתיק ממנו.

עבודתו העיקרית של יורי היא במכון לעיונים מיזרחיים, אבל הוא גם מלמד בקורס לעברית, בעיקר יהודים הרוצים לעלות ארצה. לפעמים הוא גם לוקח חופשה כדי ללוות מישלחות מישראל - אנשי-הסתדרות,

74